HE26–8תצוגה מקדימה של הסיפור
האיש שהחליק לתוך ביוב
אורי הלך אחר הצהריים ברחוב הירדן ברמת גן, עם שקית לחמניות טריות מהמכולת. הוא שר לעצמו שיר קטן, ולא שם לב שמכסה ביוב פתוח עומד עקום על המדרכה.
פתאום רגלו החליקה, והוא נפל פנימה בזהירות של חתול שלא הצליח. בום קטן, והמכסה נסגר מעליו בקליק עקשן. בפנים היה חשוך. אורי ראה שלוליות ירקרקות, שמע טפטוף טיף-טיף, והריח ריח חמוץ שגרם לו לעקם את האף. הקיר היה קר ורטוב כשנגע בו, ובפה שלו היה טעם מר של אוויר לא נעים. “הצילו!” הוא קרא, אבל מעליו עברו מכוניות, ואיש לא שמע. אורי ניסה שוב. ואז נזכר בלחמניות שבשקית, דפק איתן על הצינור המתכתי בקצב: טוק-טוק, טוק-טוק-טוק.
מיקה הכלבה, שטיילה ליד המכולת, עצרה והרימה אוזניים. היא רחרחה את המכסה ונבחה בקול גדול, כאילו אמרה: “פה! פה!”
נועה, עובדת העירייה, שמעה את הנביחות ובאה עם פנס וכלי עבודה. היא פתחה את המכסה, הושיטה יד חזקה, ומשכה את אורי החוצה. אורי נשם אוויר נקי וחייך. הוא נתן למיקה לחמנייה קטנה, והבטיח לעצמו: מהיום מסתכלים גם על המדרכה, לא רק על השירים שבראש.







