על אושר ועושר

לכל ילד יש סיפור. מה הסיפור שלך היום?

על אושר ועושר

כתב: ינון יצחקי

פעם שמעתם את השאלה הזו "מה עדיף לי העושר או האושר" ? תנו לי לעזור לכם לענות עליה בעזרת הסיפור שלי:

הייתי בן 14 ילד בכור ויחיד, היה נראה שיהיו לי החיים המאושרים והטובים שכל ילד חלם עליהם. כי בדיוק אבא שלי ירש את כס המלכות מסבי. כן כן אני נסיך!

כל מה שאני רוצה - אני מקבל ! אני גר בתוך ארמון מפואר וגדול במרכז העיר !

לכל ילד יש סיפור. מה הסיפור שלך היום?

יש לי שלושה חדרים גדולים רק לעצמי בואו היכנסו אתי לחדר הראשון...

לכל ילד יש סיפור. מה הסיפור שלך היום?

הראשון היה חדר האוכל, שבו הייתי אוכל כל בוקר צהוריים וערב. ולפעמים גם נשנושים.

החדר השני הוא חדר השינה הממלכתי ששייך רק לי אני ישן משחק ולפעמים אוכלים שם.

והאחרון, חדר האורחים שתמיד היה ריק... אף אחד לא הגיע.

כן, הייתי יכול להזמין כל חבר ואורח מתי שמתחשק לי! אבל דווקא חדר זה לא היה בשימוש כלל... כי כבן המלך הלכתי למוסדות לימוד מצליחים וברמה גבוהה כאלו שמתקבלים אליהם רק החכמים מאוד.

כן, הייתי יכול להזמין כל חבר ואורח מתי שמתחשק לי. אבל דווקא חדר זה לא היה בשימוש כלל. כי כבן המלך הלכתי למוסדות לימוד מצליחים וברמה גבוהה כאלו שמתקבלים אליהם רק החכמים מאוד. הלימודים לא היו קשים במיוחד עבורי, אבל לא התחברתי שם לאף אחד כי הייתי מרגיש שמתחברים אלי לא בזכות מי שאני, אלא בגלל מעמדי והיותי בן המלך.

הלימודים לא היו קשים במיוחד עבורי, אבל לא התחברתי שם לאף אחד כי הייתי מרגיש שמתחברים אלי לא בזכות מי שאני, אלא בגלל מעמדי והיותי בן המלך.

אתה בא להפגש היום בפארק ?

יש לו הרבה כסף...

חוץ מילד אחד, ילד אחד חדש שלא הכיר אותי ומעמדי. הוא נכנס לכיתה קצת בביישנות אבל לאט לאט נפתח אלינו.

המורה הציג את התלמיד החדש יוני, שעבר לגור פה בסביבה. הוא היה ילד נחמד וכמו שאר הילדים אהב כדורגל, כדורסל, ומשחקי מחשב.

כשנגשתי לדבר איתו מייד התחברנו זה לזה והייתה לנו חברות טובה וארוכת טווח.

? מה שלומך

,בסדר ?איך אתה

,הלכנו לטיולים ביחד , שיחקנו משחקים ביחד .עשינו משימות ביחד

ואפילו אחרי שגילה שאני הנסיך, התייחס אלי באותו היחס. הוא באמת חבר אמיתי עליו אפשר לסמוך, הרגשתי. אז החיים שלי באמת היו מאושרים.

עד שיום אחד כשנסענו בדרך חזור מהמשחקייה הקבועה של ימי שלישי יוני פתח בשיחה ואמר:

אתה יודע שאנחנו גרים פה בשכירות ו... החוזה שלנו נגמר בעוד שבועיים, ההורים שלי החליטו שנעבור לעיר אביבים.

מה?! אתם עוברים ? ועוד לאביבים זה ממש רחוק מפה !

כן אני יודע, אבל אנחנו צריכים להיות קרובים ולעזור לסבתא וסבא שלי...

הנהג: הגענו לבית שלך יוני.

לאחר שבועיים ערכנו לו מסיבת פרידה חגיגית.

נתגעגע

נפגש עוד נכון ?

ברור !

אבל שנינו ידענו שלא באמת נפרד !

על אף שאמר שנפגש. לא נפגשנו, נראה כי שכח... והורי לא הסכימו לי לצאת מהעיר...

אז לילה אחד פשוט החלטתי ! אני הולך ! לקחתי תיק עם כל מה שצריך, לקחתי מונית ויצאתי לדרך.

הגעתי לעיר אביבים בשעה 22:30 חיפשתי את הכתובת, מצאתי. דפקתי בדלת, צלצלתי בפעמון, הצצתי בחלון, ולא היה איש. הבנתי שכנראה הם לא בבית. במבט חטוף בשעון הבנתי שאין זמן וכדאי לחזור לפני שהורי ישימו לב וידאגו לי. ניסיתי להזמין מונית, אך לא הייתה קליטה... התיישבתי על ספסל, כולי מיואש. כבר 23:00 בלילה, ואיני יודע מה לעשות!

?!

לאחר כמה דקות של חשיבה הבנתי שבטוח יש כאן טלפון ציבורי שיעבוד אז התחלתי לחפש.. ופתאום ! צץ בעיניי מבנה ברזל אדום מייד רצתי וחייגתי למספר של רשת המוניות..

לאחר כמה דקות של המתנה הם ענו. ואמרו שישלחו מונית שתגיע עוד 10 דקות.

לאחר 10 דקות שהרגשו כנצח המונית הגיעה !

במהלך הנסיעה הייתי שקוע במחשבות...

איך הורי יגיבו ?

האם הם בכלל שמו לב שהלכתי?

כשגעתי הביתה ראיתי את זה : הורי שמו לב שלא הייתי וממש דאגו

ה

כשהגעתי הרגעתי את הורי. המשטרה הלכה והייתי יכול להסביר... בערך.

ישבנו בסלון ,ולאחר שהורי נרגעו לגמרי התחלתי לדבר.

איפה היית ?! כל כך דאגנו !

ממש רציתי לפגוש את יוני ולא נתתם לי לצאת מהעיר !

זה לא משנה אתה חייב להודיע לנו ! וחוץ מזה יוני ומשפחתו במסע אוהלים שבחוף הסמוך. הם חשבו לקפוץ אלינו לביקור מחר.

ב

ב

כשאבי אמר לי ללכת לחדרי, הלכתי לחדר האורחים בבושת פנים. וחשבתי לעצמי.... מה יקרה אם יוני ומשפחתו יגיעו הנה.. ואולי לא מפני שהורי כועסים עלי מאוד, ולא ירשו לכך... חשבתי לא מעט זמן ולבסוף הלכתי לשון מהורהר במחשבות.

. . .

למחרת בבוקר כשקמתי, ביקשתי שוב סליחה מהורי. אכלתי ארוחת בוקר, אך עדיין לא הייתי מסוגל לשאול האם הם יגיעו... עד הצהריים שכבתי במיטה וחשבתי... לאחר ארוחת הצהריים כבר לא יכולתי ! שאלתי את אמי והיא ענת בפשטות: חכה ותראה..

בשעה 18:00 נשמע דפיקה בדלת ובריצה רצתי לפתוח, אך זה היה רק הדוור. ולאחר חמש דקות שוב דפיקה, הפעם קמתי בנוחות ופתחתי. כן !!! זה היה יוני ומשפחתו. שמחתי נורא ! הורי הגיעו גם הם לפתח הדלת, ההורים של יוני ושלי ישבו לדבר בסלון עם כיבוד קל. ואני יוני ואחיו הלכנו לשחק בחדר המשחקים. דברנו על כל כך הרבה דברים ! אך על המקרה שקרה אתמול בלילה העדפתי לשמור לעצמי...

אני מקווה שעזרתי לכם לענות על השאלה !

להתראות !

כתב: ינון יצחקי

מי ירש את כס המלכות ? למה הנסיך ברח מהבית ? ומדוע הגיעה המשטרה ? ובכלל מה עדיף לנו בחיים האושר או העושר ? יש תשובות להכל פשוט צריך להתחיל לקרוא !