HE286–8תצוגה מקדימה של הסיפור
נחשון ברנשון לומד לקח מהחול
בחוף גורדון בתל אביב, נחשון ברנשון הלך יחף ועשה פרצוף חמוץ. "אוף, החול נכנס לסנדלים, נדבק לברכיים, והוא בכלל מגרד!" הוא אמר בקול גדול.
פוף הרימה דלי אדום וחייכה. "אולי החול לא מציק, אולי הוא רק רוצה שנכיר אותו," אמרה. תפוף תופף בעדינות על התוף הקטן שלו ואמר: "נכין לו שיר ונראה מה הוא יודע לעשות."
הם בנו יחד הר קטן, חפרו מנהרה, וציירו שבילים באצבעות. נחשון גילה שחול רטוב נהיה חומה חזקה, וחול יבש נוזל כמו סוכר בין הידיים. הוא אפילו מצא צדף קטן שהתחבא ליד הבוהן שלו.
פתאום הגיע גל קטן וליטף את קצה הארמון. נחשון צחק במקום לכעוס. "החול לא חוצפן," הוא אמר, "הוא פשוט חלק מהים." פוף קישטה את הארמון בדגל מעלֶה, ותפוף ניגן מקצב שמח. נחשון מחא כפיים, למרות שהידיים שלו היו מלאות חול. "מחר אני מביא כף גדולה," אמר, "ואני מבטיח לא להתלונן לפני שאני מנסה."







