העלייה של אימי

סיפור חייה של אימי

הכל התחיל בשנת 1986 זו השנה שבה נולדה אימי פולינה בבוכרה הרחוקה.

דודי גבריאל שהיה אז נער צעיר בן ארבע עשרה בלבד, רצה לעלות ישראל, ארץ זבת חלב ודבש. לאחר וויכוחים והתלבטויות רבות עם בני המשפחה החליט שהגיעה העת להגשים את החלום. תוך מספר ימים ארז חפציו וטס לו לארץ החלומות .

כבר בשדה התעופה חש את הבדידות האיומה! משפחות רבות חיכו ליקיריהם בשדה אך לדודי גבריאל לא היה קרוב או חבר שיחכה .

לאחר המתנה ומבוכה של עשר דקות ארוכות כנצח ,הגיעה נציגה מטעם הסוכנות היהודית והציגה את עצמה ואת תפקידה כמלווה לקליטת עולים בארץ ישראל. הנציגה העבירה לדודי את המסמכים הנדרשים ולקחה אותו לפנימייה בה יגור במהלך השנים הבאות .

החיים בפנימיה במשך שנה וחצי לא היו קלים, ככל שחלף הזמן גברו הגעגועים למשפחה, לחברים ולשכונה. הקשר היחיד שהיה לדודי עם משפחתו היה באמצעות מכתבים שבהם שיתף במצוקה החברתית ובבדידות שבה היה שרוי.

סבתי לא מצאה מנוח ומאוד רצתה לעלות לארץ ישראל שם תוכל לחיות לצידו של הבן ולארח לו חברה כל מכתב שהגיע מישראל רק הגביר והעצים את הגעגועים והדאגה לבן.

סבי התנגד לעזוב את החברים ואת המקום המוכר, ההתלבטות הייתה קשה. לבסוף נפלה ההכרעה עולים לארץ הקודש – ארץ ישראל

אימי שהייתה אז בגיל עשר וחצי הייתה צריכה לעזוב הכל- את הבית, את החברות ואת בית הספר אך גם היא כמו אימה שמחו להגיע לכאן- לארץ ישראל הקדושה.

כשעלו למטוס, קיבלו ארוחת בוקר טעימה ועסיסית . כל נגיסה בכריך הגבירה את השמחה והמחשבה שארץ ישראל קרובה מתמיד.

הטיסה ארכה כשלוש וחצי שעות. ההתרגשות הייתה בעיצומה .

כשהגעו לארץ הם כל כך שמחו!! כל המשפחה באה לשדה תעופה!

משדה התעופה הלכו לפנימייה ששם התגורר אחיה של אימי. המפגש היה מרגש עד דמעות.

לאחר שנפרדו צעדו בני המשפחה לכיוון הדירה השכורה.

ימים בודדים לאחר הגעת לישראל נרשמה אימי לבית ספר ממלכתי דתי.

אימי הייתה בודדה ...כל חברות הכיתה התעלמו ממנה מכיוון שלא ידעה לדבר עברית ובהפסקות היא הייתה יושבת וכותבת ביומנה...

Дорогой дневник, Я как всегда в перерыве остался один, ни одна девушка ко мне даже не подходит, не знаю что делать. До скорого, пока.

{יומני היקר, כמו תמיד נשארתי לבד בהפסקה, אף ילדה לא ניגשת אליי, אני לא יודעת מה לעשות. נתראה בקרוב ביי.}

יום אחד הגיע ילדה חדשה בשם קטיה שידעה לדבר רוסית ועברית.

החברות בין קטיה ואימי הייתה חברות נפש. הן גילו זו לזו סודות ורוב הזמן שיחקו ביחד.

לאט לאט אימי למדה גם את השפה העברית והצליחה להשתלב ולשחק עם כל החברות.

תקציר: מסופר על ילדה שבגיל 10 הייתה צריכה לעזוב הכול ולעלות לארץ ישראל וכשהגיעה לישראל והתחילה ללמוד חוותה חרם... האם וכיצד הצליחה הילדה להתגבר ולהתחבר? כל זאת תדע בסיום העלילה.

נועה פולבנוב

נועה פולבנוב תקציר: מסופר על ילדה שעזבה את החברות בית בית ספר ועברה לארץ זרה ושונה ועשו עליה חרם...