HE116–8תצוגה מקדימה של הסיפור
אוסף המילים הסודי של אורי
בכל מקום שבו הלך אורי, הוא פגש מילים. בבית הוא שמע סיפור לפני השינה, ובכיתה המורה תמר כתבה אותיות גדולות על הלוח. אורי אהב מילים שמתנגנות יפה בלב: נחת, שמחה, ברכה וחסד. הוא אהב גם מילים קצרות שמאירות פנים: אור, תודה, שלום ויחד.
אחרי הלימודים הוא כתב את המילים על פתקים קטנים. את הפתקים שמר בקופסת נעליים כחולה, שקרא לה “תיבת האוצר שלי”.
יום אחד בחצר בית הספר ראה אורי את איתן עומד ליד הגדר. איתן רצה להצטרף למשחק, אבל התבייש לבקש. אורי ניגש אליו ושלף פתק קטן מהכיס. על הפתק היה כתוב “יחד”, ואורי אמר: “בוא איתנו, יש מקום לכולם!” הפנים של איתן אורו כמו פנס קטן. הוא רץ לשחק, ואורי הרגיש שהמילה יצאה מהפתק ונכנסה ישר ללב.
למחרת ליבי נפלה ליד המגלשה והתביישה. אורי הושיט לה יד ואמר: “הכול בסדר, אני עוזר לך לקום.” בערב פתח אורי את התיבה וראה שנשארו בה הרבה פתקים. אבל עכשיו הוא ידע סוד חשוב: מילים טובות לא נועדו רק לשמור. כשנותנים אותן לאחרים, האוצר בלב גדל עוד ועוד.







