ספר של הצ׳אט

ביער הקסום שנקרא ״ים״, העצים לחשו סיפורים והרוח שרקה מנגינות קטנות. בין השבילים גר ילד בשם יויו, סקרן כמו חתול, שאהב לשאול שאלות על כל דבר.

יום אחד יויו מצא עלה נוצץ בצבע זהב, ועליו כתוב: ״מי שמקשיב באמת—שומע את היער״. הוא רץ להראות לחברה שלו מיכל, והיא אמרה: ״בוא נשאל את סבתא יויו!״

בקצה היער גרה אישה זקנה בשם יויו, עם צעיף כחול ועיניים שמכירות קסמים ישנים. היא חייכה ואמרה: ״שני יויו באותו יער? זה סימן שהיער רוצה ללמד אותך משהו.״

יויו הילד שאל: ״מה אני צריך לעשות?״ והאישה הזקנה ענתה: ״תבחר שלוש עצירות—ותקשיב בכל אחת, בלי לדבר.״ מיכל הנהנה, והם יצאו לדרך בשקט, כמעט כמו צללים.

בעצירה הראשונה הם שמעו טיפות מים שרוקדות על אבן, למרות שלא היה ענן בשמיים. יויו לחש: ״אולי היער בוכה?״ ומיכל סימנה לו עם האצבע: שקט.

בעצירה השנייה הם שמעו צחוק דקיק מתוך שיחים, ומצאו קיפוד קטן שנתקע בין ענפים. יויו שחרר אותו בעדינות, והקיפוד התגלגל בשמחה ונעלם.

בעצירה השלישית הרוח נשבה חזק, והעלה הזהוב רעד כמו פעמון. פתאום נשמע קול: ״מי שעוזר—פותח שער.״ מול הילדים הופיעה קשת של אור שהובילה אל עץ ענק עם דלת קטנה.

האישה הזקנה יויו הופיעה מאחוריהם כאילו היער הביא אותה. היא אמרה: ״הקשבתם, עזרתם, ולא מיהרתם—ולכן היער ״ים״ סומך עליכם.״

יויו הילד הרגיש חם בלב ואמר: ״אז הקסם הוא להיות טוב ולהקשיב?״ מיכל חייכה, והדלת נפתחה לאט, מזמינה אותם לעוד סיפור.

מאותו יום, כל פעם שיויו שמע משהו קטן—רשרוש, טפטוף, או צחוק—הוא עצر והקשיב. כי ביער הקסום ״ים״, מי שמקשיב באמת, מגלה עולם שלם שמתחבא בין העלים.