הסימנים של ראש השנה

הסימנים של ראש השנה

עומר ישב ליד השולחן החגיגי בבית סבא וסבתא, והביט בעיניים פעורות על כל המאכלים המיוחדים. היה שם תפוח מבריק, רימונים אדומים, דג עם ראש שלם, וחלות עגולות ומוזהבות שריחן המתוק מילא את הבית. "סבא יוסף," שאל עומר בסקרנות, "למה בראש השנה אוכלים דברים שונים ממה שאוכלים כל השנה?"

סבא יוסף חייך והתיישב נוח בכיסאו. "שאלה מצוינת, עומר שלי," אמר והניח את ידו על כתף הנכד. "ראש השנה הוא חג מאוד מיוחד – זה היום שבו נקבע איך תראה כל השנה הבאה שלנו, ולכן אנחנו אוכלים מאכלים שמסמלים את המשאלות והתקוות שלנו."

סבא הרים את אחת החלות העגולות ונתן לעומר למשש את צורתה. "תראה, עומר, החלה הזו עגולה לגמרי," הסביר. "לעיגול אין התחלה ואין סוף – זה מסמל שאנחנו מאחלים לעצמנו חיים ארוכים ללא סוף, חיים מתוקים."

"וזה בגלל זה שהחלות מתוקות יותר מהרגיל?" שאל עומר. "בדיוק!" אמר סבא. "כל השנה אנחנו טובלים את החלה במלח, אבל בראש השנה אנחנו טובלים בדבש – כדי שהשנה תהיה מתוקה."

סבא יוסף הרים את שתי החלות ולימד את עומר את הברכה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ." אחר כך הוא חתך פרוסה, טבל אותה בדבש והגיש לעומר. "זה מסמל שביום הדין יהיה לנו מתוק – גן עדן ולא גיהינום," הוסיף בחיוך.

עומר טעם את הפרוסה המתוקה ואז הצביע על התפוח. "ואת התפוח גם טובלים בדבש, נכון?" שאל. "נכון מאוד," אישר סבא. "התפוח והדבש הם סימן מפורסם מאוד בראש השנה."

"אבל למה דווקא תפוח ודבש?" התעניין עומר. סבא יוסף נטל תפוח אדום לידו והסביר: "התפוח מסמל מתיקות טבעית – הוא גדל על עץ ללא מאמץ, מתוק מעצמו. אנחנו קוטפים ונהנים, פשוט כך."

"והדבש?" המשיך עומר לשאול. "הדבש הוא סיפור אחר," אמר סבא בחיוך. "הדבש בא מהדבורה, ולדבורה יש גם עוקץ – כדי להשיג דבש, הכוורת לוקח סיכון. העוקץ מסמל את הקשיים שלנו בחיים – בעבודה, ביחסים עם אנשים, עם הילדים או ההורים."