HE28–12תצוגה מקדימה של הסיפור
מבט אל 2026
בכיתה של המורה מיכל בירושלים נפתחה מפה גדולה על הלוח. נועה הסתכלה על הים הכחול, על ההרים ועל הנקודות הקטנות שסימנו ערים. המורה אמרה: היום נלמד על המצב בין ישראל לפלסטינים בשנת 2026, בזהירות ובכבוד, כי מאחורי כל שם במפה יש ילדים, משפחות ובתים.
המורה מיכל הסבירה שישראל היא מדינה קיימת, מפותחת ומוכרת בעולם, עם ממשלה, בתי ספר, צבא, בתי חולים, חברות הייטק ותרבות עשירה. הפלסטינים הם עם שחי בעיקר בגדה המערבית, ברצועת עזה, במזרח ירושלים וגם במדינות אחרות, ורבים מהם שואפים להגדרה עצמית ולמדינה מוכרת. הגדרה עצמית פירושה שעם רוצה לנהל את חייו, מוסדותיו ועתידו.
נועה סימנה על המפה קו דמיוני מהים התיכון עד נהר הירדן. המורה הראתה את ישראל, רצועת עזה, הגדה המערבית וירושלים, והסבירה שמפה פשוטה לא מספרת הכול. יש בה גבולות, כבישים ומעברים, אבל גם רגשות: ביטחון, בית, זיכרונות, פחדים ותקוות. לכן אנשים שונים יכולים להסתכל על אותה מפה ולראות סיפורים שונים.
על הלוח הופיע ציר זמן קצר: ב-1947 האו״ם הציע חלוקה לשתי מדינות; ב-1948 הוקמה מדינת ישראל ופרצה מלחמה; ב-1967 ישראל כבשה את הגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים; ב-1993 נחתמו הסכמי אוסלו; ב-2005 ישראל יצאה מרצועת עזה; ב-2020 נחתמו הסכמי נורמליזציה עם כמה מדינות ערביות; ובשנים 2023 עד 2026 נמשכה תקופה קשה של מלחמה וחוסר ודאות.
בפינת הכיתה הייתה תיבת מידע עם דיוקן של דוד בן-גוריון, שהכריז על הקמת מדינת ישראל. ליהודים רבים זה היה רגע של הצלה ובית אחרי שנים של רדיפות, ובעיקר אחרי השואה. לפלסטינים רבים שנת 1948 נקראת הנכבה, האסון, כי רבים איבדו בתים או הפכו לפליטים. המורה הדגישה: אפשר להבין כאב של צד אחד בלי למחוק כאב של צד אחר.
אחרי מלחמת 1967 השתנו החיים באזור מאוד. ישראל ראתה חשיבות בשליטה ביטחונית במקומות מסוימים, במיוחד בגלל התקפות ופחדים אמיתיים. פלסטינים רבים ראו בשליטה הזאת כיבוש שמגביל חופש תנועה, בנייה וחיים רגילים. בגדה המערבית קמו התנחלויות ישראליות, שהן יישובים של אזרחים ישראלים בשטח שרבים בעולם רואים כשטח שנוי במחלוקת או כבוש.
על מסך קטן הופיעה ליאן מרמאללה, במסגרת פרויקט לימודי משותף. היא סיפרה שבני כיתתה אוהבים כדורגל, ממתקים וסרטונים מצחיקים, אבל גם מדברים על מחסומים, אישורים ועתיד לא ברור. נועה סיפרה על אזעקות, דאגה למשפחה וחברים שמשרתים בצבא. שתיהן גילו שילדים משני הצדדים רוצים דברים דומים: לישון בשקט, ללמוד, לשחק ולהרגיש בטוחים.
המורה הזכירה שגם היו הסכמי שלום ונורמליזציה עם מדינות ערביות. ישראל חתמה על שלום עם מצרים וירדן, ובהמשך על הסכמים עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן, בדרכים שונות. נורמליזציה פירושה יחסים רגילים יותר בין מדינות, כמו מסחר, טיסות ושיתופי פעולה. אבל שלום ישראלי-פלסטיני מלא עדיין לא הושג נכון לשנת 2026.
