הנס של טל

הנס של טל סיפור על שני אחים, ילדה והמון אהבה

זה אני, ממש בן כמה ימים. אני ואחי איבדנו את אמא שלנו. אמא לא חזרה ונשארנו, שנינו, על המדרכה, לבד. היה לי ממש קר ולא הצלחתי לזוז, עד שאחי נכנס מתחתי וסחב אותי על גבו. פתאום, שמענו קולות לא מוכרים, שפה לא מוכרת ושנינו לא זזנו. מה זה? מה קורה לי? איפה אחי? הרגשתי משהו חם שעוטף אותי ומרים אותי גבוה למעלה. זיהיתי שתי עיניים גדולות מביטות בי.... לא העיניים של אמא שלי..

הנה אנחנו, אחי ואני הגענו למקום עם המון אור. הניחו אותנו על משהו מאד ורך ונעים, אבל אין את הריח של אמא. הרגשתי שאני עייף ורעב ולא הצלחתי לפקוח עיניים. שמעתי הרבה קולות והרבה פססס...פסססס.... ועדיין חששתי ולא פקחתי עיניים. אחי, לעומת זאת, לא הפסיק ליילל: "מיאו, מיאו, אני רעב וצמא" נרדמתי באפיסת כוחות כשאותה יד עדינה וחמימה עוטפת אותי ולא מוותרת עליי.

בזמן שישנתי שמעתי המון את המילה "טל", הבנתי מהר שטל זו האמא החדשה שלנו- אז למה אני מרגיש שהיא עצובה? הרי היא מצאה אותנו! טל ניסתה להאכיל אותי בחלב, אבל הייתי כל כך חלש שלא הצלחתי לפתוח את פי ולינוק. גם הריח של החלב היה שונה ממה שהכרתי. אבל עדיין הייתי רעב וחלש, כל כך חלש.

לפתע הרגשתי חמימות נעימה בכל הגוף, כמעט כמו החום של אמא שלי. טל הניחה אותי על כרית נעימה עם מים חמימים בתוכה. הרגשתי שכוחי שב אלי, ושוב אני רעב. הפעם הצלחתי לינוק... אז למה טל בוכה??? אההה מסתבר שזה היה בכי של אושר. בדף הבא תראו תמונות של אחי ושלי אוכלים- משהו שעשינו בערך כל כמה שעות, עד שגדלנו והתחזקנו.

השם שלי הוא "נס" - מנחשים למה?

לאחי קוראים "ג'רי"

עברו כמה שבועות והקיץ הגיע. אני וג'רי למדנו להכיר את הריחות של כל הלהקה החדשה שלנו. אמא שלנו-טל, ממנה אנחנו לא ממש זזים, מציקים לה כשהיא מנסה לישון כי זה בדיוק הזמן למשחקים.

לטל יש אח ואחות, אמא ואבא, ושני יצורים שעירים שמביטים בנו בסקרנות מלמעלה בכל פעם שהם בסביבה. למדנו להבין שאלו הם לולה וגוצ'י, הכלבים בלהקה שלנו.

עברה חצי שנה מאז אותו לילה, אני לא יודע מה קרה לאמא שלי האמיתית ולאן היא הלכה, אני יודע שקרה לי נס, לי ולאחי ג'רי. כמו שאתם רואים אנחנו לא נפרדים ומאד אוהבים אחד את השני ואת הלהקה שלנו שהפכה למשפחה שלנו לעד.

ואתם ילדים יקרים - כיתבו לי איך הרגשתם שקראתם את הסיפור שלי?

סוף