HE179–12תצוגה מקדימה של הסיפור
שִׁמְשׁוֹן וְהָאַרְיֵה
לִפְנֵי אֲלָפַיִם שָׁנָה, בִּזְמַן הַמִּקְרָא, חַי בְּיִשְׂרָאֵל גִּבּוֹר חָזָק בְּשֵׁם שִׁמְשׁוֹן. כְּשֶׁשִּׁמְשׁוֹן נוֹלַד, מַלְאַךְ הִתְגלה לְאִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: "הַבֵּן שֶׁלָּךְ יִהְיֶה מְיֻחָד. הוּא יַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵאוֹיְבָיו, הַפְּלִשְׁתִּים." הַמַּלְאָךְ הוֹרָה לָאִמָּא שֶׁל שִׁמְשׁוֹן שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תְּגַלַּח אֶת שְׂעָרוֹ. שַׂעֲרוֹ הָאָרֹךְ הָיָה סוֹד כֹּחוֹ. כָּל עוֹד הַשֵּׂעָר נִשְׁאַר אָרֹךְ, שִׁמְשׁוֹן יהיָה הַגִּבּוֹר והֶחָזָק בְּיוֹתֵר בְּכָל הָאָרֶץ.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁשִּׁמְשׁוֹן הָיָה צָעִיר, הוּא הָלַךְ עִם הוֹרָיו לִכְפַר תִּמְנָתָה. הַדֶּרֶךְ עָבְרָה דֶּרֶךְ כְּרָמִים יְפֵהפִיּים, מְלֵאִים בִּגְפָנִים וּפְרָחִים. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, וְהַיּוֹם הָיָה נֶהְדָּר.
פִּתְאוֹם, שִׁמְשׁוֹן שָׁמַע קוֹל מַפְחִיד: שְׁאָגָה חֲזָקָה מֵאֲחוֹרֵי הַגְּפָנִים! אַרְיֵה צָעִיר וְחָזָק קָפַץ עָלָיו, עִם שִׁנַּיִם חַדּוֹת וּטְלָפַיִם מְסֻכָּנִים. הָאַרְיֵה הָיָה רָעֵב וְזָעַם, וְהוּא רָצָה לִתְקֹף אֶת שִׁמְשׁוֹן.
אֲבָל שִׁמְשׁוֹן לֹא פָּחַד. רוּחַ אלוהים חָלָה עָלָיו, וְהוּא קִבֵּל כֹּחַ עָצוּם וְיוֹצֵא דֹּפֶן. בְּיָדַיִן חֲשׂוּפוֹת, בְּלִי שׁוּם כְּלִי נֶשֶׁק, שִׁמְשׁוֹן הִתְמוֹדֵד עִם הָאַרְיֵה הַשּׁוֹאֵג. הַקְּרָב הָיָה קָצָר. ומסעיר, שִׁמְשׁוֹן אָחַז בָּאַרְיֵה, וּבְכֹחוֹ הָעֲצוּם הוּא הִצְלִיחַ לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי. הָאַרְיֵה הַחָזָק נִפַּל לְרַגְלָיו, כְּמוֹ גְּדִי עִזִּים קָטָן.
