HE133תצוגה מקדימה של הסיפור
שלום, שמי נטע. אני גרה בחולון ואני בת 12. אני גרה בבית גדול והאמת שהוא לא שלי, אלא של דודתי יעל, שהחופש אני מתארחת אצלה. השם שלי מורכב משמותיהן של שתי הסבתות שלי. סבתא נינה טובה- אמה של אבי. שנולדה בצרפת, וסבתא עדנה אמה של אימי שנולדה בישראל בקיבוץ חולדה. אני ילדה חברותית ומקובלת שאוהבת להנות עם החברות.
נטע
יום אחד פגשתי ילדה קצת שונה בסופר, שאלתי לשמה, דיברנו והיא ענתה לי שקוראים לה אביגיל, בנוסף היא אמרה לי שאין לה חברות וכולן לועגות לה משום שהיא עיוורת, הילדה מצאה חן בעיניי אז החלטתי לעזור לה ואמרתי לה שתבוא לכיתה שלי ואני אכיר לה חברות חדשות. למחרת נפגשנו בתחנת האוטובוס ונסענו לבית ספרי. הכרתי לה את הילדות והן רק צחקו עליה יותר. אביגיל נעלבה ויצאה מהכיתה בסערה, יצאתי אחריה והסברתי לה שאין צורך להיעלב ושאני אסדר את העניין. יום למחרת תליתי מודעה בלובי של בית ספרי.
אביגיל
נטע
דקה לפני ההפסקה בכיתה..
אחרי הסרט כולם אבינו את חומרת המעשה וניגשו לאביגיל לבקש את סליחתנו .אביגיל סלחה אני והיא הלכנו לתלות את מודעה ובמודעה היה רשום כך.
ובאמת מצאו לאביגיל מלווה,כולם שמחו ובמיוחד נטע ,ולבסוף הוחלט לערוך מסיבה לכבודה.
