שישה ימים ושנים ארוכות

שישה ימים ושנים ארוכות

עמוד 1: בכיתה של המורה יעל יש מפה גדולה של ישראל והמזרח התיכון. אורי ומיה שואלים למה במפות היסטוריות הגבולות משתנים, ויעל מסבירה שמפות מספרות סיפור של אנשים, פחדים, החלטות ותקוות.

עמוד 2: חשוב לדעת: ילדים וילדות אינם אחראים למלחמות. אבל ילדים יכולים ללמוד מהעבר, לשאול שאלות טובות, ולהבין למה מילים כמו זכויות, ביטחון, בית, פשרה ושלום חשובות כל כך.

עמוד 3: לפני 1967 ישראל הייתה מדינה צעירה, שהוקמה בשנת 1948 וחיה לצד מדינות ערב שלא כולן הכירו בה. היו מתחים בגבולות, פליטים פלסטינים שחיו בלי בית קבוע, וישראלים שחששו לביטחונם אחרי מלחמות קודמות.

עמוד 7: ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. היא נקראת כך כי נמשכה שישה ימים בלבד, אבל השפעתה נמשכה שנים רבות ושינתה את חייהם של ישראלים, פלסטינים ושכנים במדינות ערב.

עמוד 15: אחרי 1967 היו בישראל שמחה וגאווה על ניצחון מהיר, וגם שאלות קשות: מה עושים עם השטחים ועם האנשים שחיים בהם. בצד הפלסטיני ובמדינות ערב היו אכזבה, אובדן וכעס, וגם רצון לשנות את המצב.

עמוד 25: אבל לא כל הבעיות נפתרו. שאלות על הגדה המערבית, עזה, ירושלים, התנחלויות, פליטים, ביטחון וזכויות פלסטינים נשארו קשות ומורכבות, ויש עליהן דעות שונות גם בתוך ישראל וגם בקרב פלסטינים.

עמוד 28: המורה יעל סוגרת את השיעור ואומרת: העבר חשוב, אבל העתיד עדיין נכתב. ילדים אינם אשמים במלחמות של מבוגרים, אך הם יכולים לגדול להיות אזרחים שמקשיבים, שומרים על זכויות, מבקשים ביטחון, ובוחרים שוב ושוב בדרך של שלום.