HE1910–12תצוגה מקדימה של הסיפור
חזיייייי
בפינת החי בקיבוץ גן שמואל גר פיני, חזירון קטן עם אוזן חומה. הוא אהב שלוליות, קליפות תפוח, ובעיקר חלם להיות גיבור.
בכל בוקר נועה מילאה לו מים ואמרה, “גיבור לא חייב להיות גדול. גיבור שם לב למי שצריך עזרה.” פיני הקשיב, אבל לא ידע מתי יגיע הרגע שלו.
אחרי גשם חזק, פיני שמע קול חלש ליד הגשרון מעץ. “מיאו... מיאו...” זו הייתה מיצי החתלתולה, שנתקעה בין הקנים ליד התעלה.
נועה התכופפה וניסתה להגיע אליה, אבל המקום היה צר ובוצי מדי. פיני נחר נחירה אמיצה, נכנס לבוץ עד הבטן, ודחף בעדינות קנה גדול עם האף. מיצי זחלה החוצה ורעדה מקור. נועה עטפה אותה במגבת ואמרה, “פיני, היום היית גיבור אמיתי.” פיני חייך בדרכו החזירית, כי סוף סוף הבין: לפעמים דווקא מי שאוהב בוץ יכול להציל את היום.
