HE314תצוגה מקדימה של הסיפור
כתבו: ילדי גן סביון איירו: ילדי גן סביון שנה: תשפ"ג
ביום חמישי אחר הצהריים, אמא שלחה את שמואל לקנות יין לכבוד שבת קודש
סגור
שמואל הגיע למכולת וראה שעל השלט כתוב סגור וחזר לביתו.
שמואל אמר לאמא שהמכולת היתה סגורה ולכן לא קנה יין. "אוי אוי, מה נעשה? אנחנו צריכים יין לכבוד שבת! אמרה אמא
שמואל החליט שיכין יין בעצמו והלך ליקב, למקום בו מכינים יין
ביקב הוא פגש את חיים שלימד אותו כיצד מכינים יין מהתחלה ועד הסוף
דבר ראשון הלך שמואל לכרם. בכרם הוא ראה אשכולות של ענבים, אדומים, יפים ועסיסיים.
זו היתה עונת הבציר ושמואל בצר ובצר עד שהתעייף. ישב לנוח ונהגי הטרקטור המשיכו לבצור באמצעות המכונות המיוחדות שלהם
שמואל לקח את כל אשכולות הענבים והכניס אותם לחלזון. זו מכונה מיוחדת שמפרידה את הגבעולים מהאשכול
לאחר מכן הוא הכניס את הענבים למיכל העשוי נירוסטה למשך עשרה ימים עד שהענבים תססו
לאחר התסיסה, שמואל סחט את הענבים במסחטה גדולה עד שכל המיץ יצא
שמואל ממש כמעט שהתעייף, נותר לו עכשיו לשאוב את היין במשאבה מיוחדת ליין
שמואל הכניס את מיץ הענבים לתוך חביות מעץ. החביות האלה נשמרות במקום קר מאוד ביקב לאורך זמן.
חלף הסתיו והיין עדיין לא מוכן
חלף גם החורף והאביב והיין עדיין לא מוכן
הגיע הקיץ וסוף סוף חיים אמר לשמואל שאפשר להעביר את היין מהחביות לבקבוקים. שמואל כל כך התרגש ואפילו המציא שם ליין שלו: "יין יקב שמואל"
יין יקב שמואל
שמואל היה בטוח שהיין שלו כבר מוכן אבל חיים אמר לו: "שמואל היין עדיין לא מוכן הוא צריך להתיישן" "להתיישן?" שאל שמואל "היין שלי לא יתקלקל?" "לא" ענה חיים "ככל שהיין ישן יותר כך הוא משובח יותר
עבר זמן רב, שמואל כבר גדל ונהייה בחור צעיר. הוא החליט לטוס לרבי
שנה שלמה שמואל למד ב-770. הוא סיפר לאמא שלו כמה הוא נהנה ללמוד המון תורה.
לאחר שנה, חזר שמואל לארץ ישראל. המקום הראשון אליו הלך, היה היקב! שם פגש את חיים ושאל אותו: "אדון חיים האם היין שלי כבר מוכן?" "עוד 20 ימים בערך, עוד קצת סבלנות", השיב חיים.
בינתיים שמואל פגש בחורה ושמה חני, הם החליטו להתחתן. החתונה היתה מאוד שמחה. ההורים הגיעו לחתונה, סבא וסבתא, דודים ודודות, חברים, שוטר ואפילו תינוקת חמודה. גם חיים הגיע לחתונה והביא לשמואל את היין שהכין. בחופה, שמואל התרגש לקדש על היין שהכין בעצמו, הוא בירך, שתה והגיש גם לכלה שלו חני לשתות.
יין יקב שמואל
כעבור כמה ימים, שמואל ביקש מחני שתביא לו לשתות יין. "חה חה חה" צחקה חני "סיימנו את כל היין בחתונה".
פתוח
הפעם החליט שמואל שהוא לא יכן יין בעצמו כיוון שידע שזה מצריך המון זמן ועבודה. הוא ניגש למכולת שהיתה ב"ה פתוחה, קנה יין וחזר לבית
