HE133תצוגה מקדימה של הסיפור
היומן של: עומר
לא לפתוח
פרטי
כתב וערך :אסף אדלר
סודי ביותר
פרטי
לא ליפתוח בלי רשות
טל':054-5772819
היומן של: עומר
כתב וערך:אסף אדלר
טל':050-84729483
פרטי
לא לפתוח בלי רשות!!
פרטי
סודי ביותר
לא לפתוח
תכירו זה אני:עומר. אני לא סובל שלועסים מסטיק לידי. אני לא אוהב בוטנים ואגוזים. אבל אני מאוד, אבל מאוד אוהב את האחיינים שלי. הם האחיינים הכי הכי. אני גם אוהב לטייל בארץ. ואני מאוד אוהב שוקולד, אבל לא שוקולד אגוזים. וגם אני אוהב לשחק עם חברים. טוב, מה אני מבלבל לכם ת'מוח פשוט קראו את היומן שלי!!!
יומן יקר, מיד אחרי פורים.... אני מקווה שאתה לא חולה קורונה, כי אם כן אתה יכול לומר לי להתראות, ולפח, שלום! טוב, אני רואה שאתה לא מבין, אז אני אתחיל מהתחלה: טוב, יום אחד חזרתי מהלימודים אמא שלי צעקה לי: "תשטוף ידיים טוב, טוב, טוב". אז שטפתי. אולי אמא התחילה להיות כמו שאר האימהות שאומרות לשטוף ידיים לפני האוכל!! שאלתי את אמא למה היא אמרה לי לשטוף ידיים? היא ענתה לי שיש מחלה שקוראים לה "קורונה" והיא מאוד מסוכנת ומדבקת. הרגשתי צמרמורת. אני מאוד מקווה שאף אחד מהמשפחה לא ידבק בקורונה. ואז הכל התחיל. היה בלאגן אמא נתנה לי אלכוהול ג'ל ואז גיליתי שלכולם יש. אז זרמתי איתם. ואז הבית ספר נסגר וחנויות נסגרו. בקיצור, משבר כלכלי לכולם. אבל זה היה רק ההתחלה אם אתם רוצים לדעת מה קרה. המשיכו לעמוד הבא...
יומני היקר, אני כבר לא יכול עם הקורונה הזאת. היא לא מאפשרת לי ללכת לחברים, אפילו לשחק בחוץ אי אפשר אני כבר מתפוצץ משעמום. אם עוד יום אחד אני אשאר בבית אני אמות משעמום.
כל היום קורונה, קורונה, קורונה! כבר נראה שבסוף הקורונה תהיה השפה העולמית!!!! כשאני יוצא לנשום אוויר שתי ס"מ מהבית. אמא כבר צועקת עלי: "רוץ תשטוף ידיים! אל תיגע בכלום!" אני מקווה שאם אני יגיד שלום לחבר מהחלון אמא לא תגיד לי להיכנס לבידוד!!!
והנה ההמשך: אני עומד לזכור את השעמום הזה לתמיד תאמינו לי!!!
יומני היקר, היום התחלתי ללמוד דרך זום, וואי איזה באלגן ילד אחד מקשקש, ילד אחד (יותר נכון, מיליון ילדים) מדברים בצ'ט, המנהל מנסה להסביר למורה, איך משתיקים את כולם, ואיך משתפים. בסה"כ מה שיצא מהשיעור הזה: ילדים מאושרים ומורה של מבין כלום במחשבים.
ולא משנה מה קורה, כל ילד מצויד במיליון אוכל כדי שאם השיעור לא יגמר יש לו לפחות אוכל.
יומני היקר, ערב פסח, אתה לא מבין, לפני הקורונה היה מיליון ביצים במדפים. איזה באלגן עשו ששמעו שיש בעולם מחסור של ביצים. אמא אמרה לי ללכת לסופר לקנות שתי חבילות ביצים (אנחנו 8 ילדים בבית!) ואיך שהגעתי לא יכולתי להיכנס, כי הסופר היה יותר מלא מאי פעם. מזל שאני ילד נדחקתי בין האנשים, כשהגעתי למדף של הביצים שהיה בבוקר גדוש ומלא לא נשארה אפילו ביצה אחת!!
מכולת שכונתית
נו,מה קורה? אני צריכה ביצים!!
גברתי, את לא יכולה לעקוף!יש אנשים זקנים!
אני לא זקן אני בן 85
הספר מספר על ילד שקוראים לו עומר שחי בימי הקורונה. הוא גם משתגע וגם מנסה לשמור על מצב רוח !!
-הסוף-
ותהיו בריאים







