HE7תצוגה מקדימה של הסיפור
החזון של רון
הכותבת: אוריאן יום טוב
!קריאה מהנה
כשכולם אמרו לי שאני חולם להיות סופר אני תמיד אמרתי שאני לא חולם, אלא חוזה.
זה סתם חלום
זה לא חלום, אלא חזון
ההבדל בין חלום לחזון הוא שהחלום נמצא בדמיון שלנו, והחזון נמצא אל מול עינינו.
מאז שהייתי קטן, הייתי מחבר סיפורים בראש.
לפעמים אלו היו סיפורים מחוויות היום יום שלי, ולפעמים אלו היו סיפורים מפרי דמיוני.
כשאחותי הקטנה מאיה, הייתה שוכבת במיטתה הייתי מספר לה את הסיפורים שלי לפני השינה.
וכך הייתי מדקלם אותם וזוכר אותם.
כשגדלתי ולמדתי לכתוב הייתי תמיד מבקש מאמא לקנות לי מחברת אחת יותר ממה שצריך בלימודים, בכדי שאוכל לכתוב עליה את הסיפורים שלי.
במשך 10 שנים אספתי עשרות מחברות מלאות בסיפורים, וכשהגעתי לגיל 18 חדור מטרה להגשים את החזון, ניגשתי לסופר מוכר מאוד בכדי להראות לו את הסיפורים שלי.
כשהסופר קרא את סיפוריי הוא אינו חסך ממני את הביקורת, טובה ורעה יחדיו.
הוא נתן לי ארגז כלים עם המון עצות על מנת לכתוב את הסיפור המושלם.
ימים כלילות ישבתי, כתבתי, מחקתי, זרקתי עד שהצלחתי לכתוב את הסיפור המושלם
ניגשתי אל הסופר בכדי שיקרא את אשר עמלתי ללא הרף.
כשהסופר החל לקרוא את הסיפור שלי עיניו הבריקו מדמעות, והוא אמר לי זה הסיפור הכי יפה שקראתי מימיי וברצוני להשקיע חצי מהסכום על מנת להוציאו לאור.
הצבתי אל מול עיניי את המטרה - גיוס הכסף.
משפחתי התגייסה לעזרתי בסכום קצוב, ואת שאר הכסף השגתי תוך עבודה קשה.
מכרתי לימונדה לאנשי השכונה בימי הקיץ, שטפתי מכוניות, ולאחר מכן התחלתי לעבוד כמלצר במסעדת דגים.
החזון של רון
במשך שנה וחצי חסכתי כל פרוטה והכנסתי לקופה שרשמתי עליה- החזון של רון.
לאחר שנה וחצי ניגשתי לקופה תוך תפילות שהצלחתי להשיג את הסכום להוצאת הספר שלי.
התחלתי לספור את כל המטבעות והשטרות שחסכתי.
מרגע לרגע הקופה מתרוקנת והספירה מתחילה להצטמצם לסכום המיוחל.
הדופק בלב עולה, הידיים מזיעות, ההתרגשות בעיצומה והספירה נמשכת.
לאחר זמן שנדמה כמו נצח, סיימתי. לא האמנתי למראה עיני - הסכום היה גבוה יותר ממה שהייתי צריך לחסוך.
החזרתי את כל הכסף לקופה ויצאתי בריצה אל הסופר. כשהגעתי אליו, כולי מתנשף, הסופר הרים את עיניו מהמחשב, הוריד את משקפיו, ועייניו עייפות מכתיבה מרובה.
הסופר חייך אליי ואמר: "שנה וחצי חיכיתי באמונה שלמה שתשיג את הכסף למטרה שהצבת לעצמך".
במשך חודשיים ערכנו ועיצבנו את הספר שלי, ובסיומם יצא הספר לאור ונמכר באלפי עותקים והוגדר כרב מכר.
ההצלחה הייתה עצומה, אנשים רבים ביקשו הקדשה אישית על הספרים, ואף סופרים מתחילים ביקשו ממני עצות. הפכתי להיות הצלחה משגשגת והספרים שלי יצאו בזה אחר זה ונחלו הצלחה.
ולרגע אחד, עצרתי בתוך כל ההמולה, אמרתי לעצמי בחיוך מאוזן לאוזן: "אני רון והגשמתי את החזון".
רון הוא נחוש בדעתו להגשים את חלומו להיות סופר, בדרך להגשמת חזונו הנכסף הוא עובר דרך ארוכה המלווה בהמון אמונה.
