אביטל הקסום

אביטל הקסום

בבוקר אחד ביער הקסום אביטל, השמש עלתה בצבע זהב רך מעל צמרות העצים הגבוהים. בין הקרניים המנצנצות נשמעו ציוצי ציפורים ורשרוש עלים שדיברו בשקט בשפת היער.

במרכז היער גר ענק מיוחד בשם אפטמו. הוא היה גבוה כמו שלושה עצים, אבל ליבו היה רך כמו ענן אחרי גשם.

שאר היצורים ביער אביטל פחדו מעט מאפטמו, כי כל צעד שלו רעש כמו רעם. הם שכחו שגודל לא קובע אם מישהו טוב או רע.

יום אחד הגיעה ליער ילדה סקרנית בשם נועה, שנכנסה עמוק מדי בין העצים. לפתע השביל נעלם, ונועה הבינה שהיא הלכה לאיבוד.

היער החשיך ונועה הרגישה שהלב שלה דופק מהר יותר. היא קראה בעדינות, 'הלו? יש פה מישהו?' אבל אף אחד לא ענה.

רק ממרחק נשמעו צעדי הענק אפטמו, בומים עמוקים שהתקרבו לאט. נועה התכווצה מאחורי גזע עץ עבה, מקווה שלא ימצא אותה.

נועה הציצה מאחורי העץ וראתה עיניים ענקיות וחמות שמביטות בה. היא לחששה, 'זה... זה אני. הלכתי לאיבוד'.

בדרך, אפטמו סיפר לנועה על הסודות של יער אביטל: על העץ שמחליף צבעים לפי מצב הרוח, ועל הנחל ששר שירים בלילה. נועה הקשיבה לכל מילה, שוכחת שהייתה מפוחדת.

On the way, Aptemo told Noa about the secrets of the Avital Forest: about the tree that changes colors depending on the mood, and about the stream that sings songs at night. Noa listened to every word, forgetting that she was scared.

On the way, Aptemo told Noa about the secrets of the Avital Forest: about the tree that changes colors depending on the mood, and about the stream that sings songs at night. Noa listened to every word, forgetting that she was scared.

Thank you for reading the book.