HE133Leseprobe
יגעתי מצאתי והאמנתי!
שלום ילדים וילדות
בס''ד
אני רוצה לספר לכם על מעשה שקרה לא מזמן.
בכל יום רביעי אחרי בית הספר אני הולכת לסדנא אישית, ויש לי מדריכה שקוראים לה נעם. אני מאד אוהבת אותה ונהנת בחברתה. יום אחד נעם הציבה בפניי אתגר, ואמרה כך: "רות, יש לי משימה עבורך ואם תצליחי תקבלי פרס". התרגשות וסקרנות עלו בתוכי, מיד אמרתי בקול נרגש "אני מסכימה! מה המשימה?"
"עלייך לאסוף את כל הכדורים לבריכת הכדורים ב- 15 דקות" אמרה נעם. מה? מי? מו? השבתי, בכלל לא הבנתי מה נעם התכוונה. היא התחילה ללכת לכיוון חדר המשחקים ואני מיד אחריה. שנכנסתי הבנתי הכל, שלל כדורים צבעוניים מפוזרים בכל רחבי החדר ושוב בחיוך אמרה לי נעם "אל תשכחי, יש לך 15 דקות בלבד". אמרתי לה :לא, מה? אין סיכוי בחיים שאני אצליח לעשות כזה דבר בזמן הזה!" "רות, אני אומרת לך שאת תצליחי רק אם תאמיני בעצמך" אמרה נעם ויצאה מהחדר. לקחתי נשימה עמוקה ומלמלתי לעצמי "אני מסוגלת לעשות את זה"
מיהרתי לאסוף.. כדור 1, כדור 2, כדור 3... אני מסוגלת! כדור 10, כדור 20, כדור 30... אוף! כבר חם לי! אני עייפה! אולי אפסיק מעט... לא!! קול עלה בתוכי, אני מסוגלת! כדור 80, כדור 90, כדור 100... הכדורים לאט לאט מתמעטים... במאמץ אחרון אספתי את הכדורים הנותרים וקול ניצחון בקע מתוכי, סיימתי!!! נעם עקבה אחרי השעון ובאה מדי פעם לבדוק באיזה קצב אני. לפתע נעם הכריזה "אני לא מאמינה! אספת הכל ב13 דקות! את אלופה!" כל כך התרגשתי שניסיתי יגעתי והצלחתי! וכמובן גם מהפרס...
תודה שהשתתפתם בסיפור שלי רות סבג
שלום ילדים וילדות







