HE2مقتطف من القصة
גילי והבדיקה שעזרה לה
גילי היא ילדה בת שתים עשרה עם שיער בלונדיני קצר. היא אוהבת פרחים ואוספת עלי כותרת יפים בגינה שליד הבית. לפעמים גילי צריכה לעשות בדיקת דם במרפאה, וזה מרגיש לה מפחיד.
כשגילי מגיעה למרפאה, היא רואה את נועה האחות. נועה לובשת חולצה ירוקה בהירה, ויש לה חיוך חם ונעים. נועה יודעת שגילי אוהבת פרחים, והיא מראה לגילי מדבקה קטנה של חמנייה צהובה.
נועה מסבירה לגילי בדיוק מה הולך לקרות. "זה ירגיש כמו צביטה קטנה לכמה שניות, ואז זה נגמר". גילי מחליטה להסתכל על התמונה של הפרחים על הקיר במקום להסתכל על המחט. כשהבדיקה מתחילה, גילי נושמת לאט וסופרת בשקט: אחד, שניים, שלוש. נועה אומרת: "כל הכבוד גילי, סיימנו!". זה היה מהר יותר ממה שגילי חשבה. אחרי הבדיקה, נועה נותנת לגילי את מדבקת החמנייה. גילי מדביקה אותה על החולצה שלה ומחייכת. היא מרגישה גאה בעצמה כי היא הצליחה לעשות משהו קשה. גילי יודעת שבדיקות דם עוזרות לשמור עליה בריאה. בפעם הבאה, היא תזכור שהיא יכולה לנשום לאט, להסתכל על משהו יפה, וזה יעבור מהר. גילי חזקה ואמיצה, בדיוק כמו הפרחים שהיא אוהבת.
