המרוץ לירח

המרוץ לירח

ספר זה הוא ההרפתקה האמצעית בסדרת שלושה ספרים בשם "דרכי הכוכבים". ספר 1 עקב אחרי הרקטות הראשונות ויורי גגארין, ספר 2 מתחרה לעבר הירח, וספר 3 יראה כיצד יריבים למדו לאט לעבוד יחד בין הכוכבים.

ב-12 באפריל 1961, יורי גגארין רכב על ווסטוק 1 סביב כדור הארץ והפך לאדם הראשון בחלל. המסלול היחיד שלו נמשך רק 108 דקות, אך הוא שינה את ההיסטוריה, כי הוא הוכיח שאדם יכול לשרוד שיגור, חוסר משקל וחזרה דרך האוויר הלוהט.

בברית המועצות, סרגיי קורולב הוביל צוותים סודיים של מהנדסים שהפכו מתמטיקה, מתכת ודלק לחלליות רועמות. בארצות הברית, ורנר פון בראון עזר לפתח רקטות חזקות, כולל את הסטורן V האדיר, שעמד מאוחר יותר גבוה יותר מבניין בן 36 קומות.

לאחר טיסתו של גגארין, הנשיא ג'ון פ. קנדי הרגיש לחץ עצום, אך הוא גם ראה מטרה נועזת שיכולה לעורר השראה במדע ובשיתוף פעולה. בשנת 1961, הוא אתגר את ארצות הברית להנחית אדם על הירח ולהחזירו בבטחה לכדור הארץ לפני תום העשור.

ברית המועצות המשיכה להשיג הישגים דרמטיים ראשונים, והראתה שהמרוץ עדיין קרוב ומפתיע. בשנת 1963, ולנטינה טרשקובה טסה על סיפון ווסטוק 6 והפכה לאישה הראשונה בחלל, כשהיא מקיפה את כדור הארץ 48 פעמים ומוכיחה שחקר החלל אינו רק לגברים.

בשנת 1965, אלכסיי ליאונוב פתח את פתח החללית שלו וביצע את הליכת החלל הראשונה, כשהוא צף בחוץ בחליפה נוקשה ומתנפחת בעוד כדור הארץ מתגלגל מתחתיו. הליכת חלל, הנקראת גם EVA, מאפשרת לאסטרונאוטים לעבוד בחוץ, אך החזרה הקשה של ליאונוב הראתה עד כמה מסוכנות אפילו כמה דקות בחלל יכולות להיות.

ב-16 ביולי 1969, אפולו 11 שוגרה מפלורידה על גבי הסטורן V, מונעת על ידי צוות הרקטות של פון בראון ומונחית על ידי קבוצות רבות של נאס"א. ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס נסעו במשך שלושה ימים לעבר הירח, כל אחד עם תפקיד שונה אך חשוב באותה מידה.

ב-20 ביולי 1969, ארמסטרונג צעד על הירח, ואולדרין בעקבותיו, אוסף סלעים, מקים ניסויים ומראה שהכנה מדוקדקת יכולה להפוך חלום בלתי אפשרי לטביעות רגליים.