HE38–10कहानी का पूर्वावलोकन
גדעון ושלוש מאות הלוחמים
לִפְנֵי אֲלָפַיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפַחַד גָּדוֹל. הַמִּדְיָנִים, עַם חָזָק וְרַב מִסְפָּר, פָּשְׁטוּ עַל שְׂדוֹתֵיהֶם וְלָקְחוּ אֶת כָּל הַיְּבוּל.
גִּדְעוֹן הָיָה בָּחוּר צָעִיר וְצָנוּעַ, שֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא לֹא חָשׁוּב בִּכְלָל. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהוּא חָבַט חִטִּים בְּסֵתֶר בְּגַת הַיַּיִן כְּדֵי לְהַסְתִּיר אוֹתָם מֵהַמִּדְיָנִים, קָרָה דָּבָר מְיֻחָד. מַלְאַךְ ה' נִגְלָה אֵלָיו וְאָמַר: "ה' עִמְּךָ, גִּבּוֹר הֶחָיִל!"
גִּדְעוֹן הִסְתַּכֵּל סָבִיב בְּפְלִיאָה. "אֲנִי? גִּבּוֹר הֶחָיִל?" הוּא שָׁאַל בְּתִמְהוֹן. "אֲנִי הַקָּטָן בְּמִשְׁפַּחְתִּי, וּמִשְׁפַּחְתִּי הַחֲלָשָׁה בַּשֵּׁבֶט!" הַמַּלְאָךְ חִיֵּךְ בְּחֶמְלָה וְאָמַר: "לֹא הַכֹּחַ שֶׁלְּךָ יַצִּיל, אֶלָּא כֹּחוֹ שֶׁל ה'. לֵךְ וְהוֹשַׁע אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִדְיָן." גִּדְעוֹן הָיָה מְפֻחָד, אֲבָל הוּא הֶאֱמִין שֶׁה' אִתּוֹ.
גִּדְעוֹן קָרָא לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָבוֹא וּלְהִלָּחֵם. שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אֲנָשִׁים הִגִּיעוּ, נֶחְבָּשִׁים וּמוּכָנִים לַקְרָב! אֲבָל אָז ה' אָמַר לְגִדְעוֹן דָּבָר מַפְתִּיעַ: "יֵשׁ לְךָ יוֹתֵר מִדַּי לוֹחֲמִים. הָעָם יַחְשֹׁב שֶׁהֵם הִצִּילוּ אֶת עַצְמָם בְּכֹחַ עַצְמָם."
גִּדְעוֹן הִתְבַּלְבֵּל קְצָת, אֲבָל עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁה' אָמַר. הוּא קָרָא לַלּוֹחֲמִים וְאָמַר: "מִי שֶׁמְּפַחֵד, יָכוֹל לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה." עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אֲנָשִׁים עָזְבוּ, וְנִשְׁאֲרוּ רַק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.
אֲבָל ה' אָמַר: "עֲדַיִן יוֹתֵר מִדַּי." הוּא הוֹרָה לְגִדְעוֹן לְהוֹרִיד אֶת הָאֲנָשִׁים אֶל הַמַּיִם. "שִׂים לֵב אֵיךְ הֵם שׁוֹתִים," אָמַר ה'. גִּדְעוֹן עָמַד וְהִתְבּוֹנֵן. רֹב הָאֲנָשִׁים כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְשָׁתוּ בִּשְׁקִיקָה. אֲבָל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֲנָשִׁים, כְּמוֹ יוֹנָתָן הֶחָבֵר שֶׁל גִּדְעוֹן, לָקְקוּ מַיִם בְּיָדָם וְנִשְׁאֲרוּ עֲרוּכִים וּזְהִירִים. "אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה קַח אִתְּךָ," אָמַר ה'.
שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת לוֹחֲמִים נֶגֶד צְבָא עָצוּם? גִּדְעוֹן הָיָה פּוֹחֵד, אֲבָל הוּא בָּטַח בֵּאלֹהִים. ה' נָתַן לוֹ תוֹכְנִית מְיֻחֶדֶת וּמְפַתִּיעָה: כָּל לוֹחֵם קִבֵּל שׁוֹפָר, לַפִּיד בּוֹעֵר, וְכַד חֶרֶס לְכַסּוֹת אֶת הָאוֹר. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, גִּדְעוֹן וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת הַלּוֹחֲמִים הִקִּיפוּ אֶת מַחֲנֵה הַמִּדְיָנִים. הַכּוֹכָבִים נִצְנְצוּ בַּשָּׁמַיִם, וְהַכֹּל הָיָה שָׁקֵט. גִּדְעוֹן נָשַׁם עָמֹק וְנָתַן אֶת הָאוֹת.
פִּתְאֹם, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת הַכַּדִּים נִשְׁבְּרוּ יַחַד – שְׁבִירָה! הַלַּפִּידִים הֵאִירוּ אֶת הַלַּיְלָה כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ קְטַנָּה. שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת תָּקְעוּ יַחַד – תְּקִיעָה! וְכֻלָּם צָעֲקוּ: "חֶרֶב לַה' וּלְגִדְעוֹן!" הַמִּדְיָנִים קָמוּ מִשְּׁנָתָם בְּבֶהָלָה וּבְלֶבֶל. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁצָּבָא עָצוּם תּוֹקֵף אוֹתָם מִכָּל צַד! בְּפַחַד גָּדוֹל, הֵם הִתְחִילוּ לָרוּץ וּלְהִלָּחֵם אֶחָד בַּשֵּׁנִי בַּחֹשֶׁךְ. הֵם לֹא הֵבִינוּ שֶׁהֵם מַכִּים אֶת חֲבֵרֵיהֶם!
יוֹנָתָן עָמַד לְיַד גִּדְעוֹן, מַחֲזִיק בַּלַּפִּיד הַבּוֹעֵר שֶׁלּוֹ, וְרָאָה אֵיךְ הָאוֹיֵב בּוֹרֵחַ. "ה' לוֹחֵם בִּשְׁבִּילֵנוּ!" הוּא קָרָא בְּשִׂמְחָה. הַמִּדְיָנִים בָּרְחוּ בְּמַהֲרוּת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע!
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בַּבֹּקֶר, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִסְתַּכְּלוּ זֶה עַל זֶה בְּפֶלֶא. שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת לוֹחֲמִים הִצִּילוּ אֶת כָּל הָעָם! אֲבָל גִּדְעוֹן יָדַע אֶת הָאֱמֶת: לֹא הַכֹּחַ שֶׁלָּהֶם הִצִּיל, אֶלָּא כֹּחוֹ שֶׁל ה'. הָעָם רָצָה לְמַנּוֹת אֶת גִּדְעוֹן לְמֶלֶךְ, אֲבָל הוּא סֵרֵב. "אֲנִי לֹא אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם," הוּא אָמַר בְּעֲנָוָה. "ה' הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּנוּ."
הַסִּפּוּר שֶׁל גִּדְעוֹן לִמֵּד אֶת כָּל הַיְּלָדִים בְּיִשְׂרָאֵל לֶקַח חָשׁוּב. גַּם אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה קָטָן, גַּם אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֵין לְךָ כֹּחַ – ה' יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים גְּדוֹלִים דַּרְכֶּךָ. לֹא תָּמִיד הַכֹּחַ הַגָּדוֹל מְנַצֵּחַ, אֶלָּא הָאֱמוּנָה וְהָאֹמֶץ שֶׁבַּלֵּב.







