HE198–10תצוגה מקדימה של הסיפור
תַּרְגִיל כִּיבּוּי אֵשׁ בְּבֵית הַסֵּפֶר
מָנוֹר הוֹלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר כָּל יוֹם. הוּא אוֹהֵב לָבוֹא לַכִּתָּה שֶׁלּוֹ. לִפְעָמִים יֵשׁ בְּבֵית הַסֵּפֶר תַּרְגִּיל כִּיבּוּי אֵשׁ. זֶה תַּרְגִּיל שֶׁעוֹזֵר לִילָדִים לִלְמֹד מָה לַעֲשׂוֹת אִם יֵשׁ אֵשׁ. כְּשֶׁמָּנוֹר שׁוֹמֵעַ עַל הַתַּרְגִּיל, הוּא מְדַבֵּר עִם דּוּבִּי, הַבּוּבָּה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלּוֹ. "דּוּבִּי, אֲנִי קְצָת חוֹשֵׁשׁ מֵהַצּוֹפָר הָרָם," מָנוֹר אוֹמֵר בְּשֶׁקֶט.
מוֹרָה רוֹנִית מְסַבִּירָה לַכִּתָּה: "הַצּוֹפָר יִשְׁמַע רַק כַּמָּה דַּקּוֹת. זֶה אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת בְּשֶׁקֶט לַחֲצֵר." מָנוֹר מַקְשִׁיב טוֹב. כְּשֶׁהַצּוֹפָר מַתְחִיל, מָנוֹר יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת. הוּא לוֹקֵחַ אֶת דּוּבִּי וְעוֹמֵד בְּשֶׁקֶט בַּתּוֹר. מָנוֹר הוֹלֵךְ עִם הַכִּתָּה אֶל הַחָצֵר. הוּא הוֹלֵךְ בְּאִטִּיּוּת וּבְזֶהִירוּת.
בַּחָצֵר, כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּמָקוֹם בָּטוּחַ. מָנוֹר נוֹשֵׁם לְאַט וּמַרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב. "עָשִׂיתָ עֲבוֹדָה נֶהֱדֶרֶת!" אוֹמֶרֶת מוֹרָה רוֹנִית לְכָל הַיְּלָדִים. מָנוֹר מְחַיֵּיךְ. מָנוֹר לוֹחֵשׁ לְדוּבִּי: "רָאִיתָ? הַתַּרְגִּיל הָיָה בְּסֵדֶר. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת." אַחֲרֵי הַתַּרְגִּיל, הַכִּתָּה חוֹזֶרֶת לַחֶדֶר. מָנוֹר גָּאֶה בְּעַצְמוֹ. תַּרְגִּילֵי כִּיבּוּי אֵשׁ עוֹזְרִים לִילָדִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים. מָנוֹר יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִסְתַּדֵּר טוֹב בַּתַּרְגִּיל הַבָּא.
