ענק

ענק

על פני הירח, במקום שבו הכוכבים נראים ממש קרובים, חי ענק אכזר בשם **"ענק"**. הוא היה גדול, חזק, ותמיד צעק על כולם. כל יצורי הירח פחדו ממנו.

יום אחד הופיעה שם גיבורת־על קטנה: כבשונת לבנה בשם **מֶבָּבָּה**. למבבה הייתה יכולת מיוחדת – היא יכלה **להחליף קולות** בין יצורים. אם רצתה, ציפור הייתה מגעגעת כמו ברווז, וחתול היה נובח כמו כלב.

מבבה ראתה שענק צועק ומפחיד את כולם. היא חשבה רגע, חייכה לעצמה ולחשה: "זה הזמן לגיבור־על בצמר רך!"

בלילה, כשהענק נרדם בתוך מכתש ירח ענקי, היא התקרבה בשקט, נגעה באפו, ולחשה לחש קסמים. למחרת, כשענק ניסה לצעוק: "אני הכי חזק!", יצא לו קול של… כבש קטן: "מֶההה… אני הכי חזק… מֶההה!"

כל יצורי הירח התחילו לצחוק. גם ענק הופתע! הוא ניסה שוב לצרוח, אבל רק פעיות מצחיקות נשמעו.

לאט־לאט הוא הפסיק לכעוס. במקום לצעוק, הוא התחיל לדבר בשקט, כדי שלא יצחקו עליו. וכשהוא נהיה נחמד, מבבה החזירה לו את קולו האמיתי.

מאז, ענק שומר על הירח – ומבבה, גיבורת־העל, שומרת על הקולות.