HE510–12תצוגה מקדימה של הסיפור
דודי התבלבל: “איך נדע מי צודק?” גל קפץ פעמיים ואמר: “כשכולם לוחשים, בוחרים בלחש שמרגיש אמיתי בלב.”
הם הלכו בעקבות הפרפר הכחול, שעף לאט כאילו מחכה להם. בדרך הם עברו גשר שעשוי ממיתרי כינור, וכל צעד הוציא צליל שמח.
מאחורי הגשר מצאו מערה קטנה, ובפנים—מיקה, עומר, עדי ורוני! הם היו עסוקים בלקרוא את פרק קמ״ו כדי ללמוד קסם חדש של “אור שמחבר חברים.”
“דודי!” הם קראו יחד וחיבקו אותו. גל נבח בשמחה, והקסם נדלק כמו פנס גדול שהאיר את כולם.
באותו ערב, בממלכה הקסומה, דודי למד משהו חשוב: כשלא רואים את החברים, לא צריך לוותר. לפעמים צריך רק כלב קטן, לב אמיץ, והקשבה ללחישה הנכונה.
למחורת בבקר הוה יצה עצוב מהבית ואז הוה רעה את ואז הוה שאלמרקי חבר שלו אז דוב שאל את מרקי איפו ההיתה אתמול אני אלחתי עם כלם לחפס אותחה
באמת אבל אני חיפסתי אתחם בכל מכום
יום אחד אלך הדוב לפארק לשחק עם חברים כמו כל יום אבל כשהוה היגיה לפראק הוה לא רעה את חברים שלו הדוב הקטן הרגיש עצוב כי הוא לא ראה אף אחד בפארק. הדוב הקטן החליט לחפש את חבריו במקום אחר כדי לשחק ולבלות ביחד. בסוף הוה התיאש ואלך עצוב הביתה .
