HE2תצוגה מקדימה של הסיפור
יער מכושף
בהיער הקסום, עמוק בין העצים המנצנצים, גרה מכשפה אכזרית בשם בביגה. היא אהבה לעשות כישופים ולפחיד את כל החיות. ביער גר גם ארנב שובב ורע, שתמיד גנב גזרים מאחרים, וצבה אכזרית שהייתה דוחפת חיות קטנות עם השריון הכבד שלה.
יום אחד הגיע אל היער אדם פחדן בשם נהוראי. הוא פחד מהחושך, מרעשים, ואפילו מהצל של עצמו. בביגה ראתה אותו וצחקה: "נהוראי הפחדן! אעשה ממך צפרדע רועדת!"
הארנב הרע והצבה האכזרית שמחו, כי חשבו שיהיה להם צעצוע חדש להקניט. אבל נהוראי, למרות שפחד מאוד, לחש לעצמו: "אני אולי מפחד, אבל אני לא רע."
כשהמכשפה הרימה את המטאטא כדי להטיל כישוף, נהוראי קרא: "אני לא אתן לך לפגוע יותר באף אחד!" הוא אסף את כל האומץ שלו, הרים אבן קטנה וזרק על הקלחת של בביגה. הקלחת התהפכה, השיקוי נשפך, ועלה עשן סגול.
פתאום, בביגה, הארנב והצבה הצטמקו והפכו לשלושה פסלי עץ קטנים. היער נרגע, והעצים לחשו: "כל הכבוד, נהוראי!"
נהוראי עדיין פחד לפעמים, אבל הבין שאומץ זה לא לא לפחד בכלל – אלא לעשות דבר טוב למרות הפחד. מאז, הוא שמר על היער הקסום, והחיות ידעו: עדיף להיות טוב ופוחד, מאשר רע ואמיץ.







