HEתצוגה מקדימה של הסיפור
ילדה והכלב
בעיירה קטנה גרו שתי אחיות לבד: ליבי הקטנה ומילה הגדולה, וגם כלב חמדן בשם לקי. ליבי רצתה לשחק בחצר עם הכדור האהוב עליה, אבל מילה, שהייתה אכזרית, צעקה: "לא! הכדור שלי! את תמיד תקבלי אחרונה!"
לקי קפץ וגנב את הכדור לעצמו, רץ לחצר והחביא אותו. ליבי התיישבה עצובה על המדרגות. לא היו לה הורים, ורק רצתה קצת אהבה ומשחק.
פתאום לקי חזר, הביא לה את הכדור ונבח בשמחה. ליבי חיבקה אותו ולחשה: "תודה, אתה כן אוהב אותי."
מילה ראתה את ליבי צוחקת, קנאה, ואז התביישה. היא יצאה החוצה, התיישבה ליד ליבי ואמרה בשקט: "סליחה… אפשר לשחק איתכם?"
ליבי חייכה: "רק אם נהיה כולנו נחמדים." מילה הנהנה, ולקי נבח בשמחה. מאותו יום הן כבר לא היו לבד – הן היו משפחה.
