התחרות הגדולה

מבחינת כולם זה היה עוד יום רגיל, אבל מבחינתי זה לא היה עוד יום רגיל... זה היה יום מיוחד מאוד!

זה היה יום מיוחד מאוד כי ביום הזה אני הולך לתחרות רובוטים

בתחרות היה צריך לבנות רובוט כמה שיותר טוב ומשוכלל ושיהיה עם המון אפשרויות תפעול, כמו למשל: למזוג כוס מים או לנקות. אבל ברובוט שאני תכננתי יש את האופציה הכי מיוחדת שיש והיא הכנת פנקייקים.

הייתי בטוח שאף אחד לא עשה את מה שאני עשיתי. הגעתי לבית הספר נרגש ומתוח, יצאנו לתחרות באוטובוס עם כל התלמידים שגם הכינו רובוטים ועם המורים האחראים על התחרות מטעם בית הספר. הגענו למקום, זה היה מקום מטורף, כל כך יפה וכל כך מושקע.

הייתי מופתע מהמקום, נכנסנו לתוך המבנה ראיתי כל הרבה רובוטים והתפעלתי ממה שראיתי, הנחתי את הרובוט במקום המיועד לו. לפתע התחלתי להתרגש מאוד כי ראיתי את אימא שלי שבאה לתמוך בי. כל הרגשות של הציפייה והמתח הציפו אותי. חשבתי שאם לא אזכה הרי שהכי חשוב שחוויתי את זה עם אמי. הלכתי לראות את כל הרובוטים שכולם הכינו ואז חשכו עיני.

לא האמנתי למראה עייני- האויב שלי מכיתה ג' שתמיד הציק לי משתתף איתי בתחרות! בשלב זה הייתי כבר בטוח שאני רוצה לנצח, גם כדי להוכיח לעצמי וגם כדי להראות לו שאני מסוגל למרות שתמיד לגלג עלי. גם הוא הסתכל עלי במבט חשוד. בשלב זה, כנראה שאתם כבר הבנתם מי אני ובכל זאת אספר קצת על עצמי.

שמי רוני ומאז שהייתי ילד קטן רציתי לדעת איך לבנות רובוט. לשם כך השתתפתי בהמון חוגים בנושא אבל רק כשעליתי לכיתה ה' ידעתי איך לבנות רובוט בצורה טובה.

ולכן כששמעתי שיש תחרות רובוטים ארצית הבנתי שאולי אני יכול לזכות ,נרשמתי לתחרות וכפי שסיפרתיראיתי את האויב שלי אבל אתם לא יודעים מה יקרה בסוף אז כדאי לכם להמשיך לקרוא

הסתכלתי על האויב שלי שדרך אגב קוראים לו ירין כל הזמן הינו רבים ניסיתי לא להתייחס אליו הלכתי לראות את כל הרובוטים האחרים וגם את ממציא הרובוטים הכתוב עלי

הסתכלתי על האויב שלי שדרך אגב קוראים לו ירין. כל הזמן רבנו ולכן אני ממש לא זוכר אותו לטובה. ניסיתי לא להתייחס אליו, הלכתי לראות את כל הרובוטים האחרים וגם את ממציא הרובוטים האהוב עלי.

הלכתי לדבר עם אמי ולאחר מכן חזרתי לראות מה עם הרובוט שלי, וראיתי אותו הרוס לגמרי, הייתי בהלם, התחלתי לבכות וברחתי לשירותים, אחרי בערך כעשרים דקות שבכיתי, נרגעתי וחזרתי לרובוט שלי וראיתי אותו להפתעתי מסודר.

הייתי בשוק, מסתבר שירין הרס לי את הרובוט כי הוא חשב שהוא הולך להפסיד, אבל כאשר הוא ראה שהתחלתי לבכות, הוא הבין את המעשה שלו ותיקן לי את הרובוט.

מאז השלמנו והבנו שלא צריך כל הזמן לריב. הבנו את ערך החברות. ולגבי התחרות בוודאי שאלתם את עצמכם מי ניצח, ובכן, יצא שהיה תיקו ביני לבין ירין- שנינו יחד זכינו במקום הראשון. כמובן ששמחנו מאוד, אבל הדבר היותר חשוב הוא שאני וירין עכשיו החברים הכי טובים.

סיפור על איבה , תחרות והשלמה בין חברים , סיפור על תקווה ושלום .