הסיפור של עופר

הסיפור של עופר

היה זה בשנת תשע"ה שנת השמיטה. עופר היה חקלאי מנוסה שנים ולא היה עוד משנת תרפפ"ו שנה כזאת שחונה האדמה כל כך יבשה, ועוד בשנת שמיטה זה קצת מצער הוא ישמח עם יהיה לו קצת שנה של אור הוא באמת שקל לקחת איזה שנה חופשה ,שנת שבתון.

עופר נכנס לביתו ורואה על השולחן לוח שנה, וואו הוא ראה שבכלל השנה זה גם שנה מעוברת, ושראש השנה מתקרב. חשב עופר לעצמו אולי הוא יכול להתפלל ולבקש מהקב"ה קצת גשם.

עופר נכנס לביתו ורואה על השולחן לוח שנה, וואו הוא ראה שבכלל השנה זה גם שנה מעוברת, ושראש השנה מתקרב. חשב עופר לעצמו אולי הוא יכול להתפלל ולבקש מהקב"ה קצת גשם.

וכך היה, ראש השנה התקרב ועופר ציפה בקוצר רוח, הוא כבר שלח כרטיסי ברכה לחברים, אפילו הכין לילדיו לקראת שנת לימודיהם.

הדבר שנשאר לו עשות זה לעזור בהכנות לחג, הוא עזר במטבח להכין את הסימנים של ראש השנה לדוגמא: תפוח בדבש, רימון, תמר, כרתי ועוד. הוא גם עזר לנקות את הבית לשטוף את הריצפות וזהו עופר היה צריך רק להכין את עצמו לחג, להתלבש בבגדים יפים והגיע הזמן ללכת לבית הכנסת ולהתפלל תפילת חג.

עופר צעד לעבר בית הכנסת ובליבו תפילה קטנה שתפילותיו יתקבלו ברצון לפני הקב"ה, וכך היה כל תפילות החג התפלל עופר ממש מליבו וקיווה שגם באמת ירד גשם בזכות תפילותיו הרבות. ואפילו אחרי החג בימות החול, התפלל וקיווה שירד גשם.

אחרי חודש ורבע, בז' בחשוון בלי שום התראה מוקדמת התחיל לרדת גשם, עופר יצא מביתו והיה מאושר כל כך, פניו הרקינו אור של שמחה. עופר אמר: ריבונו של עולם תודה!, ועכשיו ידע למה לא ירד גשם עד עכשיו תפילותיו כן התקבלו אבל בזמן שבית המקדש היה קיים היו כאלה שהיו צריכים לחזור לארצות שלהם ואם ירד גשם הם לא יצליחו לעבור את הנהרות, ורק עכשיו בז' חשוון הם כבר היו בארצות שלהם.

אחרי חודש ורבע, בז' בחשוון בלי שום התראה מוקדמת התחיל לרדת גשם, עופר יצא מביתו והיה מאושר כל כך, פניו הקרינו אור של שמחה. עופר אמר: ריבונו של עולם תודה!, ועכשיו ידע למה לא ירד גשם עד עכשיו תפילותיו כן התקבלו אבל בזמן שבית המקדש היה קיים היו כאלה שהיו צריכים לחזור לארצות שלהם ואם ירד גשם הם לא יצליחו לעבור את הנהרות, ורק עכשיו בז' חשוון הם כבר היו בארצות שלהם.

שנה טובה!