HE611–13תצוגה מקדימה של הסיפור
היער ה2סום
נועם אהב לבקר במדעטק בחיפה. יום אחד דוקטור מאיה הראתה לו מכונה עגולה עם כפתורים כחולים, ואמרה: "זו מכונת זמן לניסויים בלבד."
נועם התכופף לראות מדבקה קטנה, ופתאום המרפק שלו לחץ על הכפתור הגדול. אור לבן הבהב, והרצפה רעדה כמו אוטובוס שעובר מהר מדי.
כשפקח עיניים, הוא עדיין היה בחיפה, אבל הכול נראה קצת אחר. על לוח המודעות היה כתוב: קיץ 2007, והטלפונים של האנשים היו קטנים ומצחיקים. המכונה הפסיקה לעבוד. נועם פחד, אבל דוקטור מאיה הצעירה מצאה אותו ואמרה: "אל תדאג. נתקן את זה, גם אם זה ייקח זמן."
עברו שבע עשרה שנים שלמות בעולם. בשביל נועם זה הרגיש כמו מסע ארוך עם הרבה עזרה: הוא החזיר כדורים לילדים, חילק מים בימים חמים, ולמד להקשיב לאנשים עצובים. בכל פעם שעשה מעשה טוב, ניצוץ קטן הופיע סביבו. דוקטור מאיה חייכה ואמרה: "יש בך אור מיוחד, נועם." בשנת 2024 המכונה סוף סוף נדלקה שוב. נועם חזר לרגע שממנו יצא, אבל עכשיו פרשו מגבו כנפיים לבנות וחזקות. הוא הביט במראה ונבהל קצת. דוקטור מאיה אמרה בשקט: "אתה לא רק נוסע בזמן. אתה מלאך חזק מאוד, והכוח שלך הוא לעזור." נועם חייך. הוא ידע שמכונת הזמן אולי התקלקלה, אבל הלב שלו מצא בדיוק את הדרך הנכונה.
