HE66–8תצוגה מקדימה של הסיפור
ג׳ק החצוי
נועם גר ברמת גן, בבניין רגיל עם מעלית קצת חורקת. אבל בתוך נועם גרו שני ניצוצות: ניצוץ אור פזיז, שרצה לעזור מיד, וניצוץ צל חכם, ששאל קודם שאלות.
ביום הולדת שבע קיבל נועם מכתב מוזהב. היה כתוב בו: "ברוך הבא לבית הספר כנפי הבוקר. כאן לומדים ילדים שיש בהם גן של מלאכים או של שומרי צל."
המורה ליאורה חיכתה לו מאחורי דלת סודית במתנ"ס הישן. היא אמרה בשקט, "מי שאין לו כוח אור או צל לא יכול לדעת על בית הספר. זה שומר על כולם."
בשיעור הראשון ניסה נועם להרים מחק בעזרת אור. האור קפץ מהר מדי, והמחק עף לתקרה. רון, שומר צל קטן, צחקק ואמר, "קודם חושבים, אחר כך קופצים." ליאורה סיפרה שבעולם הרחוק יש ריב בין מלאכי אור לשומרי צל. אם הריב יגיע לבני האדם, יהיה הרבה בלגן. "לכן אתם לומדים להיות גשרים," אמרה. נועם עצם עיניים. הוא נתן לאור להיות אמיץ, ולצל להיות חכם. המחק ירד בעדינות אל השולחן. מאותו יום הבין נועם שהוא לא חייב לבחור צד אחד. כשאור וצל מקשיבים זה לזה, אפשר לשמור סוד, לעזור לחברים, ואולי אפילו לעצור ריב גדול.
