HE10תצוגה מקדימה של הסיפור
הנוכל מאת סיון בן שימול
בדרך להצלחה
מאת סיון בן שימול ד'2
שלום, שמי לואי פרדה, אני גר בווילסיטי ואני מכונה בשם "גאטו" אם אתם שואלים למה גאטו?? אז ככה... גאטו זה חתול בספרדית. למה גאטו? כי כל פעם שנפלתי נחתתי על הרגליים והמשכתי לא משנה מה! החלטתי לכתוב את הסיפור שלי בעקבות חיי המוצלחים. לפני שאספר לכם את סיפור חיי, אספר לכם כמה דברים שצריך לדעת עליי... כשהייתי קטן, הוריי מתו בתאונה מסתורית.. ומאז סבתא שלי גידלה אותי. מגיל קטן למדתי איך לשרוד ולפרנס את עצמי ואת סבתא ג'ורג'יה המכונה "זקנה".
אני עובד בפארק אתגרים, ואיש מלבד סבתא לא יודע זאת.
הילדים היו צוחקים עליי כשנפלתי כמו חתול על הרגליים. והתביישתי להסתובב במסדרונות של בית הספר.
אבל המשכתי לבוא לבית ספר לא משנה מה. הקשבתי לסבתא.
פעם אחת, כשחזרתי מבית הספר הייתי עצוב. בגלל שילדים צחקו עליי ואפילו חברי הטוב, מתן, צחק עליי. בכיתי.. דיברתי עם סבתא שלי וביקשתי ממנה שלא אלך לבית הספר בשבוע הקרוב בגלל שכולם צחקו עליי.
באותו היום חבר שלי ביקש ממני סליחה, סלחתי לו והשגתי לנו כרטיסים לפארק אתגרים שאני עובד בו.
אז נסענו ביחד באוטו של סבתא שלי, והלכנו למכוניות המתנגשות והיה ממש כיף!!
סבתא הביאה לנו ממתקים וגם הזמינה לנו שניצלונים וצ'יפס.
כעבור 5 שנים, אני בן 15. אני שחקן כדורגל בקבוצה של העיר שלי- ווילסיטי. סבתא שלי מצאה עבודה במשחקי כדורגל. זה ממש טוב כי היא יכולה גם לעבוד וגם לראות אותי משחק.
כולנו שמחנו!
תקציר: גאטו, סיפור על ילד מתבגר בגילאיי 10 עד 15 על אכזבה מהחברים ואהבה של סבתא עם עבודה טובה.. המסר- גם אם נופלים לא לוותר!







