אני וג'ינג'ר

לכל ילד יש סיפור. מה הסיפור שלך היום?

אני וג'ינג'ר

כתבה: אילה בר אילן

"טררררר טררררר" נשמע קול הצלצול. הלכתי לשער האחורי של בית הספר, והמורה גילה פתחה את השער. רצתי החוצה לשכונת נוף אגם.

המורה גילה

אני

נכנסתי לבית האחרון והתיישבתי על הרצפה. הקשבתי לקולות של הטרקטורים והפועלים במשך חמש דקות,

באתי לקום ואז שמעתי "מיאו" אבל לא ראיתי כלום. ועוד פעם "מיאו". הסתכלתי ימינה ושמאלה ולא ראיתי שום דבר. בפעם השלישית ראיתי חתול ג'ינג'י קטן מאחורי תבן . החלטתי לקראו לו ג'ינג'ר.

ירדן!

אוי לא

כשחזרתי הביתה אמא שלי עמדה בכניסה לבית ואמרה: "ירדן דוד עמר!". היא אף פעם לא קראה לי ככה! חששתי שהיא תשאל לאן אני הולך כול יום אחרי בית הספר. ומה אני עושה שם? "למה לא אספת את אריאל מהגן? ולמה לא ענית לי? לא מצאתי אותך, חיפשתי אותך אצל השכנים, בגן שעשועים, איפה היית ...? נו , אני מחכה להסברים."

הלכתי לג'ינג'ר. פתאום הרגשתי מסוחרר קצת. עצמתי את עיני, והרגשתי שאני נופל לרצפה, ומישהו מושך אותי . התעוררתי מקולות ששמעתי, וראיתי את אמא שלי ואחי אריאל ליד המיטה שלי. בעצם זו לא הייתה המיטה שלי .אחי אריאל הביט בטלפון ואכל ממתקים. שאלתי את אמא שלי: "אמא, קרה משהו?". היא ענתה לי בקול עצבני: "התעוררת? יופי! אני צריכה לשאול אותך מה קרה! " בלי לשים לב אמרתי: "אמא איפה ג'ינג'ר?". אוי לא, גיליתי לאמא "מי זה ג'ינג'ר?! אני רוצה הסברים אדוני הצעיר". "אמא, ג'ינג'ר זה חתול", עניתי בקול מהסס. אריאל אמר: "ג'ינג'ר זה שם לא יפה, תקרא לו שוקו". "ירדן, אני לא מסכימה שתשמור את החתול הזה, נקודה. וזה לא נתון לוויכוח", אמרה אמא.

יום למחרת הלכתי לג'ינג'ר. איך שראיתי אותו, חיבקתי אותו חזק, למרות שאמא לא מסכימה, ואז שמעתי סססס... לא ידעתי מה זה, אבל כן ראיתי את ג'ינג'ר מוכן להתקפה. נחש יצא מאחורי אבן וג'ינג'ר מיד טרף אותו, בלי טיפה של פחד.

הגעתי הביתה עם ג'ינג'ר, וסיפרתי לאמא שלי כול מה שקרה לי. היא הבינה שאני לא אוותר על ג'ינג'ר, היא ליטפה אותו: "אני מסכימה שתגדל אותו".

תקציר : ילד בשם ירדן פוגש חתול שמציל אותו כמה וכמה פעמים אמא שלו גל דואגת לו תמיד והיא ממש לא אוהבת חיות. אבל מה יקרה? אמא של ירדן תגלה שהוא מגדל חתול או שיקרה משהו לחתול לפני שהיא תגלה...? תגלו רק אם תקראו! כדאי לכם... נו אני מחכה שתקראו :) לבריאותו של :איתן ברוך בר אילן