באני ואבא במילואים

באני ואבא במילואים

שמי באני. אני ארנב שאוהב לנגן על הגיטרה שלי. לפעמים אבא שלי צריך לנסוע למילואים.

מילואים זה כאשר אבא נוסע לכמה ימים כדי לעזור לצבא. הוא חייל במילואים. זה חלק מהחיים שלנו בישראל.

כשאבא נוסע למילואים, אני יכול להרגיש דאגה. זה בסדר גמור להרגיש דאגה. הרבה ילדים מרגישים ככה כשאבא או אמא נוסעים למילואים.

אמא שלי נמצאת איתי בבית. אמא אוהבת אותי ושומרת עלי. היא יודעת לעשות את כל הדברים שצריך. אמא היא חזקה ואחראית.

כשאני מרגיש דאגה, אני יכול לספר לאמא. אמא תקשיב לי ותחבק אותי. דיבור על הרגשות עוזר לי להרגיש יותר טוב.

אני יכול לשאול את אמא שאלות על אבא. אמא יכולה לספר לי שאבא בטוח, שהוא עם חברים טובים, ושהוא יחזור הבייתה בקרוב. זה עוזר לי להבין.

בלילה, אני יכול לעשות דברים שעוזרים לי להרגיש רגוע. אני יכול לנגן על הגיטרה שלי בשקט. המוזיקה עוזרת לי להירגע.

אמא יכולה להשאיר אור קטן דלוק בפרוזדור. האור עוזר לי להרגיש בטוח יותר. אני יכול לבקש את זה ואמא תשמח לעזור.

לפעמים אמא יושבת איתי עד שאני נרדם. זה נעים. אני יכול להחזיק את הבובה האהובה שלי או לחשוב על הדברים הכיפיים שאני ואבא נעשה כשהוא יחזור.

אני יכול להכין ציור או כרטיס לאבא בזמן שהוא במילואים. כשאבא יחזור, אני אתן לו את הציור והוא ישמח מאוד. זה עוזר לי להרגיש מחובר אליו.

כל משפחה עוברת את תקופת המילואים ביחד. אמא ואני צוות טוב. אנחנו יודעים לדאוג אחד לשני עד שאבא חוזר.

אני באני, ארנב אמיץ. גם כשאני מרגיש דאגה, אני יכול לדבר על זה ולמצוא דרכים להרגיש טוב יותר. המשפחה שלי אוהבת אותי ואני בטוח.