שִׁמְעוֹן וְהַשָּׁפָן הַמְנַגֵּן

שִׁמְעוֹן וְהַשָּׁפָן הַמְנַגֵּן

שִׁמְעוֹן הָאוֹרֵק הַיָּרֹק טִיֵּל בְּחוֹרְשַׁת הָאוֹרָנִים הַגְּדוֹלָה. הַכּוֹבַע הַכָּתֹם שֶׁלּוֹ זָרַח בְּשֶׁמֶשׁ, וְהוּא הִתְעַנֵּג מִכָּל צְלִיל בַּיַּעַר. פִּתְאוֹם הוּא שָׁמַע נְגִינָה עֲצוּבָה וּמְתוּקָה.

שִׁמְעוֹן הָלַךְ לְכִוּוּן הַצְּלִילִים וּמָצָא שָׁפָן אָפֹר יוֹשֵׁב עַל גֶּזַע עֵץ. הַשָּׁפָן הֶחֱזִיק גִּיטָרָה יְשָׁנָה וּמְנֻקֶּרֶת, וְהֶאֱצְבְּעוֹתָיו נָעוּ עַל הַמֵּיתָרִים. "שָׁלוֹם," אָמַר הַשָּׁפָן בְּקוֹל צָרוּד, "קוֹרְאִים לִי רוֹקִי."

"אַתָּה מְנַגֵּן נִפְלָא!" אָמַר שִׁמְעוֹן בְּהִתְלַהֲבוּת. רוֹקִי חִיֵּךְ חִיּוּךְ עָיֵף וְאָמַר: "פַּעַם הָיִיתִי כּוֹכַב רוֹק מְפֻרְסָם. נִגַּנְתִּי בִּפְנֵי אֲלָפִים!"

שִׁמְעוֹן הִתְיַשֵּׁב לְיַד רוֹקִי וְהִקְשִׁיב. הַשָּׁפָן הַזָּקֵן הִתְחִיל לְנַגֵּן שִׁיר עַל יַעֲרוֹת, חֲבֵרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת. הַמְּנַגִּינָה הָיְתָה כָּל כָּךְ יָפָה שֶׁצִּפֳּרִים הִפְסִיקוּ לְצַיֵּץ כְּדֵי לְהַקְשִׁיב.

כְּשֶׁהַשִּׁיר הִסְתַּיֵּם, שִׁמְעוֹן מָחָא כַּפַּיִם בְּחוֹם. "תּוֹדָה שֶׁחָלַקְתָּ אִתִּי אֶת הַמּוּסִיקָה שֶׁלְּךָ," אָמַר. רוֹקִי חִיֵּךְ וְעֵינָיו נִצְנְצוּ: "תּוֹדָה שֶׁהִקְשַׁבְתָּ, חֲבֵר."

שִׁמְעוֹן הִבְטִיחַ לָשׁוּב לְבַקֵּר אֶת רוֹקִי כָּל שַׁבָּת. וְכָךְ נוֹצְרָה חֲבֵרוּת נִפְלָאָה בֵּין אוֹרֵק צָעִיר לְבֵין שָׁפָן מְנַגֵּן. הַמּוּסִיקָה חִבְּרָה אֶת לִבָּם.