ענק של ספרים

התוכי

באמצע ממלכה קסומה, מלאה עצים זוהרים ועננים בצורת לבבות, עמדה טירה גבוהה עם דגלי קשת בענן. בממלכה הזאת חיפשו מלך חדש, אבל אף אחד לא ידע מי מתאים.

באותו רגע נשמע רעש מהיער: דרקון קטן בכה כי איבד את הדרך לביתו. כל האנשים נבהלו והתחבאו מאחורי החומה, אבל רוני קפץ קדימה וקרא, "אני אלך לדבר איתו!"

באותו בוקר הגיע לתוך החצר תוכי צבעוני בשם רוני. נוצותיו היו ירוקות, כחולות וזהובות, והוא צעק בקול, "שלום מלך! אה… זאת אומרת, שלום לכולם!"

הילדים של הטירה, מיקה וגל, רצו לראות מי צועק. כשגילו שזה רק תוכי, הם צחקו, אבל רוני התיישב זקוף ואמר, "אני לא *רק* תוכי. אני באתי לעזור לממלכה."

אומר, השומר הגדול, ניגש וסיפר לתוכי שהממלכה צריכה מלך חכם וטוב לב. רוני פרש כנפיים וענה, "אני אולי קטן, אבל אני קשוב, אמיץ, ויודע להקשיב לכולם!"

מיקה וגל הלכו איתו בחשש. רוני התקרב לדרקון וקרא, "שלום, אתה נראה יותר עצוב ממפחיד." הדרקון ניגב דמעה באפו ואמר, "אני רק רוצה לחזור הביתה."

רוני חיקה קולות ציפורים מהיער, והדרקון הקשיב והנהן. בעזרת הצלילים, הם מצאו את השביל הנכון, והחזירו את הדרקון הקטן למשפחתו במערה הנוצצת.

כשהם חזרו לטירה, כל אנשי הממלכה מחאו כפיים. מלכת הממלכה, עדי, חייכה ואמרה, "מי שמראה אומץ, טוב לב וקשב לכולם – הוא מלך אמיתי."

עדי הניחה לכת על ראשו הקטן של רוני. מאז, רוני התוכי היה מלך הממלכה הקסומה, ופקודתו הראשונה הייתה: "כל יום – לפחות צחוק אחד, חיבוק אחד, וסיפור אחד חדש!"