סתום הצב 3

סתום הצב 3

סְתָם הַצָּב הַקָּטָן גָּר בְּגַן הַיָּרָק שֶׁל מוֹשָׁב גַּלִּים. הוּא הָיָה חָבֵר טוֹב שֶׁל רוֹנִי הָאַרְנָב, וְהֵם שִׂחֲקוּ יַחַד כָּל יוֹם.

בְּבֹקֶר אֶחָד, סְתָם חִפֵּשׂ אֶת רוֹנִי בְּכָל מָקוֹם. הוּא חִפֵּשׂ מֵאֲחוֹרֵי הָעֲגָבָנִיּוֹת, מִתַּחַת לַחֲסָה, אֲבָל רוֹנִי לֹא הָיָה שָׁם.

סְתָם הִתְעַצֵּב מְאוֹד. לְפֶתַע, קוֹץ חַד נִתְקַע בְּכַף הָרֶגֶל שֶׁלּוֹ, וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת מִכְּאֵב.

דָּנָה הַקִּפּוֹד רָאֲתָה אֶת סְתָם וְשָׁאֲלָה: "מָה קָרָה לְךָ?" סְתָם סִפֵּר לָהּ עַל הַקּוֹץ וְעַל רוֹנִי שֶׁנֶּעֱלַם.

דָּנָה הוֹצִיאָה בְּעַדִינוּת אֶת הַקּוֹץ מֵהָרֶגֶל שֶׁל סְתָם. הִיא אָמְרָה: "אַל תִּדְאַג, אֲנִי אֶעְזוֹר לְךָ לְחַפֵּשׂ אֶת רוֹנִי."

הֵם הָלְכוּ יַחַד לְכִוּוּן הַגִּבְעָה. שָׁם הֵם מָצְאוּ אֶת רוֹנִי שֶׁשָּׁכַב חוֹלֶה תַּחַת עֵץ זַיִת.

רוֹנִי! קָרָא סְתָם. אֲנִי כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ שֶׁמָּצָאתִי אוֹתְךָ! רוֹנִי פָּקַח עֵינַיִם חַלָּשׁוֹת וְחִיֵּךְ.

סְתָם וְדָנָה טִפְּלוּ בְּרוֹנִי בְּאַהֲבָה. הֵם הֵבִיאוּ לוֹ מַיִם קָרִים וְעָלִים טְרִיִּים.

לְאַט לְאַט, רוֹנִי הִתְחִיל לְהִתְחַזֵּק. הוּא הִרְגִּישׁ אֶת אַהֲבַת חֲבֵרָיו, וְזֶה נָתַן לוֹ כֹּחַ לְהִתְרַפֵּא.

אַחֲרֵי יוֹמַיִם, רוֹנִי קָם עַל רַגְלָיו. "תּוֹדָה לָכֶם, חֲבֵרִים," הוּא אָמַר. "הָאַהֲבָה שֶׁלָּכֶם רִפְּאָה אוֹתִי."

מֵאָז, שְׁלוֹשֶׁת הַחֲבֵרִים תָּמִיד שִׂחֲקוּ יַחַד בְּגַן הַיָּרָק. סְתָם לָמַד שֶׁאַהֲבָה וַחֲבֵרוּת הֵן הַתְּרוּפָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ.