Back to library

ספר של הצ׳אט

Written byShai Guetta

Age: 79Reading time: ~3 minLanguage: HE

ענק של ספרים - פלטפורמה ליצירת ספרים שגורמת לילדים לרצות לכתוב סיפורים. ענק של ספרים מאושר ע״י משרד החינוך ונמצא בשימוש נרחב בבתי הספר בארץ. הפלטפורמה כוללת מערכת ניהול למידה המתאימה גם ללימוד מרחוק, צ׳אט לתקשורת, אפשרויות שיתוף בכיתה, הדפסת ספרים ועוד.

children story
Create a similar book

Story preview

מעל העננים, בהרים הגבוהים, גרו דוד ומיכל בכפר קטן עם גגות אדומים. כל בוקר הם היו רואים את הפסגות נוצצות כמו סוכר, ושומעים את הרוח שורקת בין הסלעים.

יום אחד המורה גל אמרה בכיתה: "מחר יוצאים לטיול הרים, אבל רק מי שמקשיב לכללי הבטיחות." עומר הרים יד ואמר: "אני מבטיח לא להתרחק מהקבוצה, אפילו אם אני רואה משהו מסקרן!"

בבוקר הטיול עלו הילדים בשביל צר ומפותל. אדי הלכה ראשונה עם דגל קטן, ורוני ספרה בקול: "אחד, שתיים, שלוש—כולם איתנו?"

פתאום נשמע קול מוזר, כמו קרקור וצחוק ביחד. מאחורי ערימת סלעים הופיע יצור ענקי: ראש של נשר, גוף של אריה, וכנפיים רחבות שהצלילו את השביל.

"זה... גריפון!" לחש דוד, והלב שלו דפק מהר. מיכל הצמידה את התרמיל לחזה ואמרה: "הוא נראה מפחיד, אבל העיניים שלו עצובות."

גל המורה התקרב לאט ואמר בקול רגוע: "שלום, חבר. אנחנו רק מטיילים." הגריפון הוציא נהמה קצרה ואז הראה עם הכנף שלו לעבר נקיק ערפילי.

"נראה שהוא צריך עזרה," אמר עומר. אדי הוציאה מהכיס חבל קטן לטיולים והוסיפה: "אבל עושים את זה חכם, ביחד, ולא מתקרבים לקצה."

הם הלכו בזהירות אל הנקיק, קשורים בזוגות כמו שהמורה לימדה. הרוח שם הייתה חזקה, והערפל הסתחרר כמו צמר גפן ענקי.

בתוך הערפל הם שמעו צליל דק: טינג-טינג. רוני הצביעה למטה: הפעמון נתקע בין שני סלעים, ממש ליד זרם מים קפוא.

דוד קשר את החבל לסלע יציב, ומיכל החזיקה אותו חזק. עומר התכופף לאט, שלח יד, והוציא את הפעמון בלי להחליק.

כשחזרו לשביל, אדי חיברה את הפעמון לשרוך הקרוע בעזרת קשר כפול. הגריפון הסתכל עליהם, ואז פרש את הכנפיים והרעיד את האוויר ברחש גדול.

במקום נהמה מפחידה, יצא ממנו קול שמח, כמעט כמו שירה. הוא צלצל בפעמון עם הטפר והצליל התגלגל בין הפסגות כמו ברכה.

פתאום ענן כבד זז הצידה, והשמש האירה את הדרך למעלה. גל המורה חייך ואמר: "לפעמים בטבע יש יצורים שלא מכירים, אבל אפשר להבין אותם בעזרת לב אמיץ ושכל זהיר."

הגריפון התכופף, כאילו אומר תודה, ואז זינק אל האוויר. הילדים הרימו ידיים ונופפו, והם הרגישו כאילו ההרים עצמם מנופפים להם בחזרה.

כשהגיעו לפסגה, הם אכלו כריכים והתבוננו בנוף הענקי. דוד אמר: "היום למדתי שהכי חשוב להקשיב, גם כשאין מילים."

מיכל הוסיפה: "וגם שכללים לא מקלקלים הרפתקה—הם שומרים עליה." ורוני צחקה: "והכי חשוב? אם פעמון מצלצל בהרים, אולי זה גריפון שמח!"

אמיפ לצת אתובה

Loved the story? Now your child can create a book of their own.

Start with a small idea and turn it into an illustrated book. Write independently or get a little help from AI.

Create your own bookKeep reading books