סופרמן השמן

סופרמן השמן

סופרמן השמן ישב על ענן מעל תל אביב והריח ריח של המבורגרים טריים. הוא חשב לעצמו: "היום אני הולך לאכול מאה המבורגרים במקדונלדס!" הבטן שלו כבר רעדה מרוב התרגשות.

הוא עף במהירות אל הסניף הכי גדול של מקדונלדס בעיר. אבל כשהגיע, הוא ראה משהו נורא - הנבל ד״ר קפוא הקפיא את כל המקום! הקירות היו מכוסים בקרח, והמבורגרים הפכו לקוביות קרח.

אההה, סופרמן השמן! צחק ד״ר קפוא ברשעות. "עכשיו אף אחד לא יוכל לאכול המבורגרים, במיוחד לא אתה!" רונית המנהלת עמדה בצד, קפואה מפחד ומקור.

סופרמן השמן היה צריך לבחור - להציל את מקדונלדס או לברוח לסניף אחר לאכול. הוא הביט בעיניה של רונית ובילדים שחיכו בחוץ. "גיבור אמיתי תמיד עוזר לאחרים, גם אם הוא רעב!" הוא הכריז.

הוא התחיל לעוף במעגלים מהירים סביב הבניין. הבטן השמנה שלו יצרה רוח חמה שהפשירה את כל הקרח! ד״ר קפוא ברח בבושה, וכל המקום חזר להיות חם ונעים.

תודה, סופרמן השמן! אמרה רונית בהתרגשות. "בתור תודה, הנה מאה המבורגרים - במתנה!" הילדים מחאו כפיים.

סופרמן השמן חייך מאוזן לאוזן. הוא גילה שעזרה לאחרים מרגישה אפילו יותר טוב מאכילת המבורגרים. אבל עכשיו, אחרי העבודה הקשה, הוא סוף סוף יכול ליהנות מהארוחה!