HE515–17Story preview
ללא 2
בַּיַּעַר הַקָּטָן גָּר גַּל הַגַּמָּד. הוּא הָיָה מְדֻכָּא וְהָלַךְ לְאַט, רֹאשׁוֹ כָּפוּף.
מִיכַל וְדָוִד רָאוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: "מַה קָּרָה, גַּל?"
גַּל לָחַשׁ: "אֲנִי מַרְגִּישׁ קָטָן וְלֹא חָשׁוּב."
אָמְרָה מִיכַל: "בּוֹא תַּעֲזֹר לָנוּ לִמְצֹא פֶּרַח נָדִיר." גַּל הֵאִיר בְּפָנָס קָטָן וּבִזְכוּתוֹ הֵם מָצְאוּ אֶת הַפֶּרַח.
דָוִד חִיֵּךְ: "אַתָּה גַּמָּד קָטָן, אֲבָל לִבְּךָ גָּדוֹל!" גַּל זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ, וְהָעֶצִים כְּאִלּוּ לָחֲשׁוּ: "בְּרָבוֹת דְּרָכִים, אַתָּה חָשׁוּב."







