HEStory preview
הַחֶרֶב הַקְּסוּמָה בָּאֶבֶן
בְּפִינָה שֶׁל פַּרְק הַיַּרְקוֹן בְּתֵל אָבִיב, גִּילָּה עוֹמֶר אֶבֶן מוּזָרָה. בְּתוֹכָהּ הָיְתָה תְּקוּעָה חֶרֶב נוֹצֶצֶת בְּשֵׁם הָאֶכְּסְלִיבֶּר.
עוֹמֶר נִסָּה לִמְשֹׁךְ אֶת הַחֶרֶב, אֲבָל הִיא לֹא זָזָה. כָּל הַיְלָדִים בַּשְּׁכוּנָה נִסּוּ, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ.
לִפְתַע הוֹפִיעָה מִירִי הַקּוֹסֶמֶת. "רַק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב טוֹב יָכוֹל לִמְשֹׁךְ אֶת הָאֶכְּסְלִיבֶּר," הִיא הִסְבִּירָה.
עוֹמֶר חָשַׁב עַל כָּל הַפְּעָמִים שֶׁעָזַר לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ. הוּא חָשַׁב עַל הַפַּעַם שֶׁחִלֵּק אֶת הַכַּדּוּר שֶׁלּוֹ וְעַל הַפַּעַם שֶׁעָזַר לְסַבְתָא לַעֲבֹר אֶת הַכְּבִישׁ.
הוּא שָׂם אֶת יָדוֹ עַל יַד הַחֶרֶב וּמָשַׁךְ בְּעֲדִינוּת. לְהַפְתָּעָתוֹ, הָאֶכְּסְלִיבֶּר יָצְאָה מֵהָאֶבֶן בְּקַלּוּת!
הַחֶרֶב הִתְחִילָה לָזְרֹחַ בְּצִבְעֵי קֶשֶׁת. "אַתָּה בָּחַרְתָּ לִהְיוֹת טוֹב," אָמְרָה מִירִי בְּגַאֲוָה.
עוֹמֶר הֵבִין שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִהְיוֹת הַכִּי חָזָק כְּדֵי לִהְיוֹת גִּבּוֹר. הַכֹּחַ הָאֲמִתִּי נִמְצָא בְּלֵב טוֹב וּבְמַעֲשִׂים יָפִים.
מֵאוֹתוֹ יוֹם, הָאֶכְּסְלִיבֶּר נִשְׁאֲרָה בַּפַּרְק, מְזַכֶּרֶת לְכֻלָּם לִבְחֹר בַּטּוֹב. וְעוֹמֶר? הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲזֹר לַכֹּל, כִּי זֶה מַה שֶׁגִּבּוֹרִים אֲמִתִּיִּים עוֹשִׂים.
