הפיה הקסומה

הפיה הקסומה

באמצע שדה ירוק ליד המושב, פרחה פיה קטנה בשם מיקה. על כנפיה נצנצו נקודות זהב, וביד שלה היא החזיקה מקל קסמים בצורת פרח חמנייה.

"אני רוצה לעזור לכל מי שלא מצליח," חשבה מיקה. "אעשה קסמים ואפתור לכולם את הבעיות!" היא חייכה לעצמה ונחתה בין החיטה הגבוהה.

בשדה הסתובב גם גמד נמוך ושמנמן בשם עמרי. הוא ניסה לבנות דחליל, אבל כל פעם שהרים את המקלות, הם נפלו.

"אני אעזור לו!" לחשה מיקה. היא נופפה במקל הקסמים, ולפתע הדחליל נבנה לבד ועמד גבוה וחזק.

פתאום נשמע צחוק חזק. מתוך עשן סגול הופיעה מכשפה בשם רונה, עם כובע עקום ומטאטא עץ ישן.

"מיקה, למה את עושה קסמים במקום עמרי?" שאלה רונה וקימטה את האף. "איך הוא ילמד ככה?" מיקה נבהלה.

"אני רק רוצה לעזור למי שלא מצליח," אמרה מיקה בשקט. "זה לא טוב לעזור?" הלב הקטן שלה דפק מהר.

רונה נופפה ביד, והדחליל התפרק שוב למקלות וקש. עמרי הביט בהם במבוכה, אבל המכשפה חייכה אליו בעדינות.

"בוא, ננסה יחד," אמרה לו. היא הראתה לו איך לקשור את החבלים חזק, ואיך להעמיד את המקלות באדמה.

עמרי ניסה, טעה, קשר לא נכון, והדחליל נפל שוב. מיקה רצתה כבר לעשות קסם, אבל רונה עצרה אותה במבט.

"זה בסדר לא להצליח בפעם הראשונה," אמרה רונה. "וגם לא בשנייה. מכישלונות אנחנו לומדים." מיקה הקשיבה בשקט.

עמרי ניסה שוב, הפעם לאט יותר. לבסוף הדחליל עמד יציב, מעיל ישן מתנופף ברוח.

"הצלחתי!" הוא קרא בשמחה. מיקה הרגישה שהלב שלה מתמלא אור חמים.

"אז מתי כן להשתמש בקסם?" שאלה מיקה את רונה. המכשפה חייכה חיוך קטן.

"כשמישהו באמת צריך קצת עזרה, לא במקום הלמידה שלו," הסבירה. "אפשר לעזור בלי לקחת ממנו את ההזדמנות לטעות."

מיקה נופפה במקל הקסום שלה, אבל הפעם רק יצרה מסביב לשדה זיקוקי אור קטנים. השדה נצנץ, והפיה, הגמד והמכשפה ישבו יחד על האדמה, מאושרים מכך שגם מכישלון יכול לצמוח קסם.