HE9–11Story preview
העיר רחובות-עושים הון
ברחובות, בעיר עם עצי הדר ריחניים והמון ילדים סקרנים, גר כלב שובב בשם "איב הדוג". הוא היה כלב חכם, עם אוזניים ארוכות, קולר כחול וזנב שלא הפסיק לזוז מרוב התלהבות.
באותו בניין גרו גם אורי ומיקה, תאומים בני שמונה, שתמיד שיחקו עם איב בגינה.
בבניין ממול גרו החברים שלהם: גל, דנה ואיתי, וגם שם כולם הכירו את איב.
בחצר הקטנה מאחורי הבניין גרה צב ים יבשתית איטית וחכמה בשם "רילגו". היא אהבה לשבת בשמש, לעצום עיניים ולהקשיב למה שהילדים מדברים.
על גגר האבן שליד רילגו הייתה שוכבת החתולה "דוליג", חתולה אפורה-לבנה עם עיניים ירוקות וסקרניות. דוליג תמיד נראתה כאילו היא לא מתעניינת, אבל היא שמעה וזכרה הכל.
ביום שישי אחד ירדו כל הילדים למטה אחרי בית הספר. אורי קפץ משמחה וסיפר: "ההורים שלנו אמרו שמיום ראשון נתחיל לקבל דמי כיס!".
איב הדוג קפץ במקום ונבח בהתלהבות, כאילו הבין שכל זה קשור גם אליו. הוא עשה סיבוב מהיר סביב מיקה ואז התיישב לידה, מסתכל עליה בעיניים בורקות.
רילגו הרימה לאט את הראש והביטה בהם. "דמי כיס זה לא רק כסף", היא אמרה בקול רגוע, "זה הזדמנות ללמוד לבחור".
ב בינתיים, דוליג טיפסה בזריזות על צינור המים והציצה בחלון המרפסת של גל.
גל הדליקה את הטלוויזיה וחיברה את המחשב. אורי ומיקה ישבו על השטיח, דנה ואיתי על הספה, ואיב נשכב באמצע, בדיוק מול המסך.
בסרטון, ילדה בשם נועה הכינה טבלה קטנה במחברת. היא כתבה כמה קיבלה כל שבוע, כמה חסכה וכמה הוציאה.
רילגו הנהנה לאט. "חכמי צבים יודעים שסבלנות בונה הרים", היא אמרה.
דוליג קפצה מהחלון אל המרפסת, מתמתחת באלגנטיות. "אני אהיה מנהלת הפינוקים", היא אמרה.
ברחובות, בין הבניינים, נשמע צחוק של ילדים ונביחות שמחות של כלב.







