HE212–14Story preview
החברות החדשות שאיכשהו לא רבות
מַעְיָן יָשְׁבָה בַּכִּתָּה וְרָאֲתָה יַלְדָה חֲדָשָה נִכְנֶסֶת לַכִּתָּה. הַמּוֹרָה הִצִּיגָה: "זֹאת רָז, הִיא עָבְרָה לָגוּר בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ." מַעְיָן חִיְּכָה אֵלֶיהָ וְסִימְנָה לָהּ לָשֶׁבֶת לְיָדָהּ.
בַּהֶפְסָקָה, מַעְיָן וְרָז יָצְאוּ יַחַד לַחָצֵר. "אַתְּ רוֹצָה לְשַׂחֵק אִתִּי בַּקַּפָּה?" שָׁאֲלָה מַעְיָן. רָז הִסְכִּימָה בְּשִׂמְחָה, וְהֵן הִתְחִילוּ לִקְפֹּץ וְלִצְחֹק.
הַיָּמִים עָבְרוּ, וְהַחֲבֵרוּת בֵּין מַעְיָן לְרָז הִתְחַזְּקָה. הֵן הָלְכוּ יַחַד מִבֵּית הַסֵּפֶר, עָשׂוּ יַחַד שִׁעוּרֵי בַּיִת, וְשִׂחֲקוּ בַּפַּארְק. לְפַעֲמִים הֵן לֹא הִסְכִּימוּ עַל דְּבָרִים קְטַנִּים, אֲבָל תָּמִיד מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְדַבֵּר וּלְהַקְשִׁיב זוֹ לָזוֹ.
יוֹם אֶחָד, מַעְיָן רָצְתָה לְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל, אֲבָל רָז רָצְתָה לְצַיֵּר. "אוּלַי נוּכַל לַעֲשׂוֹת גַּם וְגַם?" הִצִּיעָה מַעְיָן. רָז חָשְׁבָה רֶגַע וְאָמְרָה: "רַעֲיוֹן מְעֻלֶּה! נְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל רֶבַע שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ נְצַיֵּר יַחַד."
כָּךְ הֵן עָשׂוּ. הֵן שִׂחֲקוּ כַּדּוּרֶגֶל בַּחָצֵר, וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיאוּ צְבָעִים וְנְיָרוֹת. רָז צִיְּרָה פֶּרַח יָפֶה, וּמַעְיָן צִיְּרָה כַּדּוּר בֵּין עֲצֵי דֶּקֶל. שְׁתֵּיהֶן הָיוּ מְרֻצּוֹת.
בְּיוֹם הַהוּלֶּדֶת שֶׁל מַעְיָן, רָז הֵכִינָה לָהּ מַתָּנָה מְיֻחֶדֶת – אַלְבּוּם תְּמוּנוֹת שֶׁל כָּל הָרְגָעִים הַיָּפִים שֶׁלָּהֶן יַחַד. מַעְיָן הִתְרַגְּשָׁה מְאֹד וְחִבְּקָה אֶת רָז. "אַתְּ הַחֲבֵרָה הַכִּי טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ!" אָמְרָה.
גַּם אַתְּ!" אָמְרָה רָז בְּחִיּוּךְ גָּדוֹל. "אֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת לְהַקְשִׁיב זוֹ לָזוֹ, וְזֶה מַה שֶּׁחָשׁוּב." הֵן הִבִּיטוּ זוֹ בָּזוֹ וְיָדְעוּ שֶׁהַחֲבֵרוּת שֶׁלָּהֶן מְיֻחֶדֶת.
מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם, מַעְיָן וְרָז הֵבִינוּ שֶׁחֲבֵרוּת אֲמִתִּית הִיא לֹא לְהִסְכִּים תָּמִיד עַל הַכֹּל. חֲבֵרוּת אֲמִתִּית הִיא לָדַעַת לְדַבֵּר, לְהַקְשִׁיב, וּלְהִשְׁתַּדֵּר טוב וְכָךְ הֵן הָיוּ – חֲבֵרוֹת לְתָמִיד.
מאת רז ומעיין







