הגמד השדדן

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

השודדים באים

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

דוד ניסה לפתוח את המכסה, אבל הוא היה כבד. הוא כבר חשב לוותר, ואז שמע קול צעקה דקיקה: "היי! זו התיבה שלי! תשאיר אותה במקום!"

פתאום ראה משהו בוהק בין העצים. בין שני סלעים הייתה קבורה תיבת עץ ישנה, ועליה ציור של כוכב וגלים כחולים.

מולו עמד גמד קטן, בזקן ירוק עד הברכיים וכובע אדום מחודד. הוא חיזק את החגורה סביב מותניו ונופף באצבע מול דוד.

"אני מצאתי אותה ראשונה," אמר דוד בנחישות, "אבל אולי נוכל לפתוח ביחד." הגמד קימט את המצח וענה: "אני גמד־אוצר, ושמי זמיר, והתיבה הזו שייכת לי בלבד!"

זמיר קפץ על המכסה וניסה לגרור את התיבה לתוך היער, אבל היא לא זזה אפילו קצת. דוד ניגש לעזור, והם שניהם נאנחו ודחפו, אבל התיבה נשארה במקום.

אז דוד שם לב למילים חרוטות בצד התיבה: "האוצר נפתח רק בלב משותף." הוא חייך ואמר: "נראה לי שהאוצר רוצה שנשתף פעולה, לא שנריב."

זמיר חשב לרגע, ואז משך בכתפיו. "טוב," הוא מלמל, "אבל אם יש שם זהב, אני לוקח לפחות חצי." דוד צחק: "אם נצליח לפתוח, נדבר."

הם הניחו כל אחד יד על הידית וספרו יחד: אחת, שתיים, שלוש! המכסה חרק באיטיות ונפתח, ואור צבעוני מילא את החוף.

במקום מטבעות זהב היו בתיבה מחברות ריקות, צבעים, מצפן מבריק, ומפה מלאה באיים קטנים. זמיר קרא: "איזה מין אוצר זה? אין פה כלום יקר!"

"להפך," אמר דוד, לקח מחברת וחיוך עלה על פניו, "זה אוצר של הרפתקאות חדשות ורעיונות. עכשיו נוכל ליצור מה שנרצה, ולמצוא עוד מקומות יחד."

זמיר הביט במפה, ואז בדוד. "טוב... אולי אוצר אמיתי הוא לא רק זהב," הודה. ביחד הם התיישבו על החול, תכננו מסע בין האיים, והאי הבודד כבר לא הרגיש בודד בכלל.