הגלגיליות

הגלגיליות

בבוקר יפה של יום שישי, רוני הגיעה לפארק עם זוג גלגיליות חדש לנועם. "תראה מה הבאתי לך!" היא אמרה בהתרגשות. "עכשיו נלמד אותך לרכוב!"

נועם שם את הגלגיליות ברגליים והרגיש שהקרקע זוחלת מתחתיו. הוא ניסה לעשות צעד אחד קדימה, אבל הרגליים שלו פשוט לא שמעו לו. בום! הוא נפל על הרצפה.

"זה בסדר, קורה לכולם בהתחלה," רוני אמרה ועזרה לו לקום. היא החזיקה את ידו והם ניסו שוב ביחד. אבל אחרי כמה דקות, גם רוני איבדה את האיזון ושניהם נפלו על הדשא.

הם התיישבו על ספסל, קצת מתוסכלים. "אולי זה פשוט קשה מדי בשבילנו," נועם אמר בעצב. רוני ניסתה לעודד אותו, אבל גם היא התחילה לאבד תקווה.

פתאום, נערה עם שיער חום קצר עצרה לידם על גלגיליות כסופות מבריקות. "היי, אני ג'ניס! ראיתי אתכם מתאמנים," היא אמרה בחיוך. "אני יכולה לעזור לכם?"

"באמת?" רוני שאלה בהתרגשות. "את תלמדי אותנו?"

"בטח!" ג'ניס ענתה. "הסוד הוא להתחיל עם רגליים קרובות ולשמור על הברכיים מעט כפופות." היא הראתה להם איך לעמוד נכון ואיך להחזיק את האיזון.

נועם ניסה שוב, הפעם לפי ההוראות של ג'ניס. הוא עמד יציב יותר! רוני תרגלה לידו, וג'ניס החזיקה את שניהם עד שהרגישו בטוחים.

אחרי שעה של תרגול, נועם ורוני כבר גלשו לאורך השביל בפארק. הם עדיין לא היו מושלמים, אבל הם יכלו לרכוב בלי ליפול! "הצלחנו!" נועם צעק בשמחה.

ג'ניס מחאה כפיים. "אתם תלמידים מעולים! תמשיכו להתאמן ויום אחד אולי גם אתם תהיו אלופים." היא נתנה להם חיבוק ונסעה הלאה על הגלגיליות הכסופות שלה.

נועם ורוני המשיכו לתרגל יחד כל סוף שבוע. הם ידעו שעם סבלנות, תרגול וקצת עזרה מחברים, אפשר להשיג כל דבר!