הציפורים המבקרות בישראל

הציפורים המבקרות בישראל

בכל שנה, משהו מיוחד קורה בשמי ישראל. מאות אלפי ציפורים עוברות מעלינו במסע ארוך ומרגש, בדרכם ממקומות קרים בצפון אירופה ואסיה אל אפריקה החמה.

חנה החסידה הלבנה הייתה אחת מהציפורים האלה. היא עמדה על גג בית בפולין וידעה שהגיע הזמן לצאת לדרך. "עוד כמה ימים יתחיל הקור", היא חשבה, "אני חייבת להגיע לאפריקה לפני החורף".

חנה החסידה הצטרפה לאלפי חברות שלה באוויר. ביחד הן יצרו עננים לבנים ענקיים שכיסו את השמיים. כשחנה הגיעה לישראל, היא הרגישה זרמי אוויר חם עולים מהאדמה. "איזה כיף!", היא קראה בשמחה.

בעמק החולה, במרכז הארץ, פגשה חנה את עמית העגור האפור. עמית כבר הגיע לפני יומיים והיה עייף מאוד. "שלום חנה", הוא אמר, "אני צריך לנוח קצת ולאכול דגים טריים מהבריכה".

דני הדרור, ציפור קטנה ומקומית, התבונן בעגורים הענקיים בהשתאות. "איך אתם טסים כל כך רחוק?", הוא שאל את עמית. "אני אפילו לא יכול לדמיין לעוף יותר מכמה קילומטרים מהקן שלי".

רוני העורב, ציפור חכמה ומקומית, ישב על סלע וספר לדני: "אבות אבותי ראו את המראה הזה כבר לפני אלפי שנים. הציפורים האלה מגיעות בדיוק באותו זמן בכל שנה, כמו שעון מדויק".

חנה החסידה נחה באילת לפני שהמשיכה לאפריקה. "זהו", היא אמרה לעמית, "עוד כמה שעות טיסה ואני מגיעה למקום החם והנעים שלי". באילת, בקצה הדרומי של ישראל, הציפורים עושות עצירה אחרונה לפני חציית המדבר.

תזהרי ממטוסים, הזהיר אותה רוני העורב. "יש כאן שדה תעופה, ואנחנו צריכים להיזהר". אכן, באילת קיימת בעיה מיוחדת - הציפורים והמטוסים חולקים את אותו שמיים.