הדרקון בממלכה

הדרקון בממלכה

בממלכה קסומה ורחוקה, שכל העצים בה מבריקים בצבעי זהב וסגול, חי דרקון רע ומפחיד בשם **"הדרקון ה1"**. הוא היה שומר אוצר ענק של אבני חן נוצצות, ולא הרשה לאף אחד להתקרב.

כל לילה היה "הדרקון ה1" עף מעל הממלכה, שואג בקול: "אני הדרקון ה1, הכי חזק בעולם! מי שמתקרב – אקפיא אותו בנשיפת הקרח שלי!"

באותה ממלכה גר ילד אמיץ בשם תום. תום היה קטן, אבל בלב שלו הייתה אומץ של עשרה אבירים. הוא שמע שהדרקון חטף את הכוכב הקסום שהאיר את השמים של הממלכה, ומאז נהיה לילה חשוך ומפחיד.

תום החליט לצאת למסע. הוא לקח תרמיל קטן, לחם, מים, ופנס ירוק שקיבל מהקוסם הזקן של הכפר. הקוסם אמר לו: "זהו פנס האמת. הוא מראה לכל אחד את מה שיש לו בלב."

תום טיפס על הר הקרח, שם גר "הדרקון ה1". כשהגיע למעלה, ראה מערה עצומה מלאה באבני חן, ובאמצע – הכוכב הקסום, קשור בשלשלאות.

פתאום נשמע שאגה: "מי העז להיכנס למערה של הדרקון ה1?!"

תום רעד, אבל לא ברח. הוא הדליק את פנס האמת והפנה אותו אל הדרקון. האור הירוק נסך על פניו של "הדרקון ה1", ופתאום תום ראה משהו מוזר: בתוך עיניו של הדרקון הייתה דמעה קטנה.

"אתה… עצוב?" שאל תום בשקט.

הדרקון הופתע. "אף אחד אף פעם לא שאל אותי איך אני מרגיש," אמר בקול רועד. "כולם רק פחדו ממני. אז החלטתי להיות רע, כדי שלא יכאיבו לי."

תום התקרב בזהירות. "אם תחזיר לנו את הכוכב, אולי נוכל להיות חברים. אני לא מפחד לשחק עם דרקון."

"באמת?" שאל "הדרקון ה1".

תום הנהן. הדרקון נאנח, שחרר את הכוכב מהשלשלאות, והחזיר אותו לשמים בנשיפה ענקית. האור חזר לממלכה, הכוכבים רקדו, וכל התושבים שמחו.

מאותו יום, "הדרקון ה1" כבר לא היה דרקון רע. הוא שמר על הממלכה מלמעלה, ותום היה החבר הכי טוב שלו. וכשהיה לילה, היו שניהם יושבים על ההר, מסתכלים על הכוכב הקסום, ויודעים שגם לב הכי מפחיד – יכול להיות בעצם לב שרק מחפש חבר.