HELeseprobe
בנימין
בעיירה הקטנה יורשלים, בין גבעות ירוקות ועצי זית עתיקים, גרו מיקה, גל ודוד. הם אהבו לחקור כל פינה, אבל כולם ידעו שמשהו מוזר קורה ליד המחסן הישן בקצה town.
לילה אחד, כשירח מלא האיר את הגגות, הם שמעו רעש כבד כמו רעם מתגלגל. מיקה לחשה, "שמעתם את זה?" וגל כבר שלף פנס ואמר, "בואו נבדוק."
כשהתקרבו למחסן, הדלת חרקה ונסגרה מעצמה ברוח. פתאום, צל ענק כיסה אותם, והם הרימו את הראש וראו ענק גבוה כמעט כמו המגדל של בית הספר.
הענק לבש חולצה משובצת ענקית ונעליים בגודל של סירה. הוא נראה יותר מופתע מהם, ושאל בקול עמוק אבל עדין, "אתם... לא מפחדים ממני?"
דוד בלע רוק ואמר, "קצת... אבל יותר סקרנים." הענק חייך חיוך ביישן וסיפר ששמו בנימיןמנצהח, והוא הגיע לחפש מקום שקט לקרוא ספרים בלי שיצחקו עליו שהוא גדול מדי.
מיקה הציעה, "בוא לבית הספר שלנו מחר, יש לנו ספרייה ענקית." בנימיןמנצהח הסכים, והם הבטיחו לשמור את הסוד.
למחרת, כשהשמש זרחה על יורשלים, הילדים והמורה מיכל עזרו לבנימיןמנצהח להיכנס דרך אולם הספורט. מהר מאוד כולם גילו שהענק טוב בלפתור בעיות מתמטיקה, לספר בדיחות, ובעיקר להראות שלפעמים מה שהכי שונה בך – זה מה שהופך אותך לחבר הכי מיוחד.
