דרקון

דרקון

על אי הפיראטים הרחוק, שבו עצי דקל מתנדנדים מעל חול זהוב, גרו שני חברים טובים: מיקה וגל. הם אהבו לחפש אוצרות ישנים ולדמיין שהם קפטנים אמיצים של ספינת פיראטים.

יום אחד מצאו בקבוק זכוכית תקוע בין הסלעים. בפנים הייתה מפה קרועה שציירו עליה גולגולת, דרקון ירוק קטן וכוכב אדום גדול.

בואי נלך אחרי המפה! קרא גל, ועיניו נצצו מסקרנות. מיקה הנהנה, קשרה את המטפחת האדומה על ראשה, ושניהם יצאו לדרך בין שבילי החול.

אחרי הליכה ארוכה הגיעו למערה חשוכה שנסגרה בווילון של גפנים. לפתע יצא משם קוסם זקן עם גלימה סגולה וכובע עקום.

שמי עדי, קוסם האי, אמר בחיוך. רק ילדים אמיצים יכולים למצוא את המערה הזו. הוא הקיש במטה שלו, והמערה הוארה באור כחול רך.

בתוך המערה ישב דרקון ירוק, אבל הוא היה קטן יותר מעז, ועיניו נראו עצובות. לידו עמדה אלפית גבוהה ודקה, עם אוזניים מחודדות ושיער זהוב ארוך.

אני רוני, אלפית היער, אמרה בקול שקט. הדרקון שלנו, דביר, מפחד מהפיראטים שמנסים לתפוס אותו ולגנוב את האוצר שהוא שומר.

מיקה התקרבה לדביר בזהירות וליטפה את הקשקשים הירוקים שלו. אנחנו נעזור לך, אמרה בביטחון. נוכל להסתיר את האוצר במקום שאף פיראט לא ימצא.

הקוסם עדי נופף במטה, ופתאום נפתחה בתקרה דלת סודית שהובילה למערה קטנה נוספת. גל ומיקה סידרו שם את תיבת האוצר, ורוני כישפה עליה עלים שקופים שהסתירו אותה.

כשפיראטים עברו ליד המערה, הם לא ראו דבר וחזרו לספינה שלהם כועסים. דביר נשם לרווחה והוציא ענן קטן של עשן בצורת לב.

מעכשיו אתם שומרי האי, אמרה רוני בחיוך. עדי הקוסם נתן לכל אחד מהם מצפן זוהר שתמיד יוביל אותם חזרה לאי הפיראטים ולחבריהם החדשים.

בלילה, כשחזרו הביתה בסירה, מיקה וגל הביטו בכוכבים. הם ידעו שעכשיו, אי הפיראטים הוא לא רק מקום של אוצרות זהב, אלא גם של חברוּת, אומץ וקצת קסם.