אי השודדים

אי השודדים

המכשף הפליג בסירה קטנה, מחפש אי שקט לתרגל לחשים חדשים. הוא טעה בחישוב הכוכבים ונחת דווקא על אי מסתורי, עם דגלי גולגולת מתנופפים ברוח – זה היה אי השודדים.

כשהמכשף ירד לחוף, האדמה רעדה מתחת לרגליו. מתוך עצי הדקל יצא ענק עצום, גבוה כמו מגדל מים, והביט בו בסקרנות.

"מי אתה שמפריע לשנת הצהריים שלי?" נהם הענק. לפני שהמכשף הספיק לענות, הענק תפס אותו בעדינות אך בחוזקה בידו הענקית.

"עזוב אותי!" צעק המכשף, מנסה להטיל לחש בריחה, אבל המקל שלו נפל לחול. בדיוק אז יצא מבין הסלעים שדון קטן, עם אוזניים מחודדות ועיניים שובבות.

"ענק, תניח לו," אמר השדון, קופץ על כתפו. "הוא נראה יותר מבולבל ממסוכן." הענק הרים גבה ושחרר מעט את האחיזה.

מתוך היער יצאו שלושה ילדים שהתחבאו שם: מיקה, גל ואודי, שנקלעו לאי אחרי סערה בים.

"אם אתה מכשף אמיתי," אמרה מיקה, "אולי תוכל לעזור לנו לחזור הביתה."

המכשף חייך במבוכה, הרים את המקל מהחול ולחש מילים עתיקות. יחד עם הענק, השדון והילדים, יצר מעגל קסם שהאיר את כל אי השודדים.

במקום להילחם, כולם החליטו לשתף פעולה: הענק בנה רפסודה ענקית, השדון מצא מצפן קסום, והמכשף מילא את המפרשים ברוח טובה.

כשהפליגו מהאי, הילדים הביטו לאחור וידעו שלפעמים גם טעות גדולה יכולה להפוך להרפתקה הכי טובה.